חוקרים אמריקאים הצליחו לפתח גלולה גברית למניעת הריון

תכשיר פומי של מעכב HDAC (היסטון דאצטילז) חסם את ייצור הזרע והפוריות בעכברים מבלי להשפיע על החשק המיני שלהם ולא מנע את חזרת החשק המיני והיכולת לייצר זרע לאחר שנטילת התרופה הופסקה. החוקרים מקווים כי התגלית תסייע לפיתוח אמצעי למניעת הריון לגברים.

במחקר, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciencesי(PNAS) בשבוע שעבר, כתבו מדענים ממכון סאלק (Salk Institute for Biological Studies) בארה"ב כי מצאו שיטה חדשה להפסקת ייצור הזרע, שיטה הפיכה ושאינה הורמונלית, באמצעות עיכוב מולקולות בחומצה הרטינואית.

במחקר הם מצביעים על קומפלקס חלבון חדש המווסת את ביטוי הגנים במהלך ייצור הזרע. החוקרים הוכיחו שטיפול בעכברים זכרים עם תרופות מסוג מעכבי HDAC יכול לשבש את התפקוד של קומפלקס חלבון זה ולחסום את הפוריות מבלי להשפיע על החשק המיני.

בפרסום ממכון סאלק מצוטט הכותב הבכיר של המחקר פרופ' רונלד אוונס, מנהל המעבדה לביטוי גנים ויו"ר עמותת March of Dimes לביולוגיה מולקולרית והתפתחותית בסאלק, שאמר כי "בניגוד לרוב התרופות הנסיוניות למניעת הריון בגברים, השיטה שלנו הרבה יותר עדינה ואנו מקווים לראות אותה בפיתוח בניסויים קליניים בבני אדם בקרוב".

בתהליך ייצור הזרע באשכים (ספרמטוגנזיס) הופכים תאי גזע לזרע כשחומצה רטינואית – תוצר של ויטמין A – נקשרת לקולטנים בתאים.

מדעני סאלק גילו כי על מנת שההליך יעבוד, קולטני חומצה רטינואית חייבים להיקשר לחלבון הנקרא SMRT (silencing mediator of retinoid and thyroid hormone receptors - מתווך השתקה של קולטני רטינואיד והורמון בלוטת התריס). לאחר מכן SMRT מגייס HDACs, ומכלול החלבונים הזה ממשיך לסנכרן את הביטוי של גנים שמייצרים זרע.

עד כה ניסו חוקרים לעצור את ייצור הזרע על ידי חסימה ישירה של החומצה הרטינואית או הקולטן שלה, אך בשל חשיבותה של החומצה למערכות רבות של איברים, הפרעה לפעילותה עלולה לגרום  לתופעות לוואי שונות. פרופ' אוונס ועמיתיו בדקו אם ניתן לשנות את אחת המולקולות של החומצה הרטינואית כדי לייצר אפקט ממוקד בנוזל הזרע.

החוקרים בחנו תחילה שורה של עכברים מהונדסים גנטית שפותחו בעבר במעבדה, בהם החלבון SMRT עבר מוטציה שלא מאפשרת לו להיקשר לקולטני חומצה רטינואית. ללא האינטראקציה הזו, של קולטן חומצה SMRT-רטינואית, העכברים לא היו מסוגלים לייצר זרע בוגר. עם זאת, הם הראו רמות טסטוסטרון תקינות, מה שמעיד על כך שרצונם להזדווג לא הושפע.

כדי לראות אם ניתן לשחזר את התוצאות הגנטיות הללו בהתערבות תרופתית, החוקרים טיפלו בעכברים רגילים עם MS-275, מעכב HDAC אוראלי שמינהל המזון והתרופות האמריקאי הגדיר כפורץ דרך. על ידי חסימת הפעילות של קומפלקס קולטן חומצה רטינואית SMRT-HDAC, ייצור הזרע הופסק ללא תופעות לוואי חד משמעיות.

עוד מציינים החוקרים כי בתוך 60 יום לאחר שהופסק הטיפול, פוריותם של העכברים חזרה למצב נורמלי וכל הצאצאים הבאים היו בריאים מבחינה התפתחותית.

"חישבו על חומצה רטינואית והגנים המייצרים את הזרע כשני רקדנים בוואלס", כתבו החוקרים. "הקצב והצעדים שלהם צריכים להיות מתואמים כדי שהריקוד יעבוד, אבל אם משהו גורם לגנים לפספס צעד, הסנכרון נעלם והריקוד מתפרק. במקרה זה, מעכב ה-HDAC גורם לפספוס של הגנים ועוצר את ריקוד ייצור הזרע".

לדבריהם, הסרת מעכב ה-HDAC מאפשרת לגנים המייצרים זרע לחזור ולהסתנכרן עם פעימות החומצה הרטינואית, ולהפעיל מחדש את ייצור הזרע.