מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את ההשפעה של קטרים שונים של תומכני שופכן (F4.7, F6 ו-F7) על איכות החיים על סמך תתי תחומים בשאלון ה-Ureteral Stent Symptom Questionnaire.
במחקר נכללו כל המטופלים שעברו URSי(ureterorenoscopy) בין אפריל 2016 ליולי 2017 והם עברו חלקו אקראית פרוספקטיבית לפי גודל הסטנט, F4.7, F6 ו-F7. החוקרים לא כללו במחקר את המטופלים שסבלו מפתולוגיה נוספת, אבנים בשופכה בשני הצדדים או אלה שעברו טיפול אחר משני ל-URS. החוקרים ראיינו את המטופלים תוך שימוש ב-USSQ. בנוסף, החוקרים ציינו גם את שיעורי ההצלחה של ה-URS השני.
בתקופה בין אפריל 2016 ליולי 2017, נכללו במחקר 181 מטופלים, כאשר 48 מתוכם קיבלו סטנט F4.6,י66 קיבלו סטנט F6 ו-67 קיבלו סטנט F7. החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בגיל, במגדר או במיקום האבנים לפני ה-URS (כל ה-p>0.05). לאחר השוואה של ציוני ה-USSQ בין מטופלים שקיבלו סטנט F4.7, F6 ו-F7, נמצא כי הציונים היו טובים יותר ככל שהסטנט קטן יותר, אך נמצאה מובהקות רק ב-"ציון ביצועי עבודה" (Work performance score)י(F6-F7, p= 0.04) וב-"ציון אינדקס שתן" ("Urinary index score")י(F4.7-F6, p= 0.004). בנוסף, כאשר החוקרים השוו בין F4.7 ל-F.7, נמצאו הבדלים מובהקים בכל תתי הקבוצות לטובת F4.7 (כל p< 0.03). כמו כן, ההצלחה הניתוחית של ה-URS השני הייתה דומה בין כל הקבוצות (כל התוצאות היו מעל 82%, p> 0.15).
החוקרים הסיקו כי ככל שקוטר התומכן בשופכן גדול יותר כך ישנה עליה בחוסר הנוחות ובכאב, בזמן שההצלחה של ה-URS השני אינה נפגעת כתוצאה משימוש בתומכן שופכן קטן יותר. על כן, החוקרים סברו כי תומכן שופכן עם קוטר קטן יותר הוא עדיף.
מקור: