בקטריוריה אסימפטומטית

האם כדאי לטפל בבקטריוריה אסימפטומטית במטופלים מאושפזים?

מחקר מצא כי למרות שהטיפול עם אנטיביוטיקה בבקטריוריה אסימפטומטית הינו נפוץ, אינו משיג תוצא קליני טוב יותר ואף עלול להוביל למשך אשפוז ארוך יותר

מעבדה בקטריאלית (אילוסטרציה)
מעבדה בקטריאלית (אילוסטרציה)

טיפול בבקטריוריה אסימפטומטית הינו אחד הגורמים השכיחים לשימוש לא הולם באנטיביוטיקה. למרות זאת, גורמי הסיכון והתוצאים הקשורים לטיפול זה במטופלים מאושפזים אינם מוגדרים בצורה טובה. מחקר בדק את הגורמים הקשורים לטיפול בבקטריוריה אסימפטומטית במטופלים מאושפזים ואת הקשר האפשרי בין הטיפול לתוצא קליני.

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי נערך מה-1 בינואר 2016 ועד ה-1 בפברואר 2018, ב-46 בתי חולים שהשתתפו בקונסורציום לבטיחות ברפואה של בתי החולים במישיגן (Michigan Hospital Medicine Safety Consortium). באנליזת המחקר נכללו 2,733 מטופלים מאושפזים עם בקטריוריה אסימפטומטית, אשר הוגדרה כתרבית שתן חיובית ללא כל סימנים או סימפטומים אשר ניתן לשייכם לדלקת בדרכי השתן. המטופלים קיבלו מנה אחת או יותר של אנטיביוטיקה לטיפול בבקטריוריה אסימפטומטית.

אומדנים של טיפול אנטיביוטי בבקטריוריה אסימפטומטית נבדקו. התוצאים השניוניים כללו תמותה לאחר 30 ימים, אשפוז חוזר במשך תקופה של 30 ימים, ביקור במחלקה לרפואה דחופה במשך 30 ימים, שחרור לקבלת טיפול בתנאים שיקומיים, זיהום עם קלוסטרידיודס דיפיצילה (אשר היה ידוע בעבר כקלוסטרידיום דיפיצילה) במשך 30 ימים ומשך האשפוז לאחר בדיקת השתן.

מתוך 2,733 מטופלים עם בקטריוריה אסימפטומטית, 2,138 היו נשים (78.2%); חציון הגיל היה 77 (טווח בין רבעוני 66-86 שנים). 2,259 מטופלים (82.7%) טופלו עם אנטיביוטיקה במשך חציון זמן של 7 ימים (טווח בין רבעוני 4-9 ימים). גורמים הקשורים עם קבלת הטיפול בבקטריוריה אסימפטומטית כללו גיל מבוגר יותר (יחס סיכויים 1.10 לכל 10 שנים יותר; רווח בר-סמך 95% 1.02-1.18), דמנציה (יחס סיכויים 1.57; רווח בר-סמך 95% 1.15-2.13), שינויים חריפים במצב המנטלי (יחס סיכויים 1.93; רווח בר-סמך 95% 1.23-3.04) ובריחת שתן (יחס סיכויים 1.81; רווח בר-סמך 95% 1.36-2.41). כמו כן, גם לויקוציטוזיס (ספירת תאי דם לבנים מעל 10,000 למיקרוליטר) (יחס סיכויים 1.55; רווח בר-סמך 95% 1.21-2.00), בדיקת שתן כללית חיובית (נוכחות של לויקוציט-אסטראז או ניטריט, או מעל 5 תאי דם לבנים לכל HPFי [high-power field]) (יחס סיכויים 2.83; רווח בר-סמך 95% 2.05-3.93) ותרבית שתן עם ספירת מושבות חיידקיים גדולה מ-100,000 יחידות שבונות מושבות (colony-forming units) לכל HPF (יחס סיכויים 2.30; רווח בר-סמך 95% 1.83-2.91) נמצאו קשורים למתן טיפול אנטיביוטי. הטיפול בבקטריוריה אסימפטומטית היה קשור עם משך אשפוז ארוך יותר לאחר בדיקת השתן (4 לעומת 3 ימים; סיכון יחסי 1.37; רווח בר-סמך 95% 1.28-1.47). לא נמצאו הבדלים נוספים בתוצאים השניוניים לאחר שקלול ה-Propensity score.

מסקנת החוקרים הייתה כי מטופלים מאושפזים עם בקטריוריה אסימפטומטית לרוב מקבלים טיפול לא הולם עם אנטיביוטיקה. טיפול אנטיביוטי לא נמצא קשור לתוצא טוב יותר; אף נמצא כי יכול להיות קשור עם משך אשפוז ארוך יותר לאחר בדיקת השתן. על מנת להפחית שימוש לא הולם באנטיביוטיקה, יש למקד את המאמצים בשיפור הפרקטיקה של בדיקות השתן ואסטרטגיות לניהול המקרים במטופלים מבוגרים עם שינויים בסטטוס המנטלי.

מקור: 

Petty L.A. et al. (2019) JAMA Internal Medicine. 179, 1519

נושאים קשורים:  בקטריוריה אסימפטומטית,  בדיקת שתן,  אנטיביוטיקה,  תרבית שתן,  אשפוז,  מחקרים
תגובות