Pritelivir, מעכב של קומפלקס האנזימים helicase-primase, מהווה אפשרות טיפולית חדשה כנגד נגיפי הרפס סימפלקס (herpes-simplex, HSV). ניסוי חדש, שהתפרסם בכתב העת NEJM, בחן את היעילות והבטיחות של pritelivir במטופלים בריאים, הסובלים מזיהום הרפטי של איברי המין.
בניסוי הוגרלו 156 משתתפים שלקו בהרפס של איברי המין, החיוביים ל-HSV-2, לקבלת אחד מ-4 המינונים של pritelivir (5 מ"ג, 25 מ"ג, או 75 מ"ג מדי יום, או 400 מ"ג מדי שבוע) או פלסבו למשך 28 ימים. הפרשת (shedding) הנגיף מאיברי המין הוערכה על סמך תוצאות polymerase-chain-reaction (PCR), כתוצאה מדגימות יומיות מאיברי המין.
השיעור הנמוך ביותר של ימים עם הפרשת הנגיף - 2.1% - נצפה בקרב מקבלי 75 מ"ג מדי יום, שיעור נמוך באופן מובהק (סיכון יחסי [relative risk]: 0.13; רווח בר-סמך של 95%: 0.04-0.38) בהשוואה לשיעור בקרב מקבלי פלסבו (16.6%). מינון של 400 מ"ג בשבוע (5.3%) השיג גם הוא מובהקות סטטיסטית (0.32; 0.17-0.59), אולם השיעורים שנצפו במקבלי המינונים 25 מ"ג מדי יום (9.3%) ו-5 מ"ג מדי יום (18.2%) לא השיגו מובהקות סטטיסטית (סיכון יחסי: 0.57; רווח בר-סמך של 95%: 0.31-1.03 עבור 25 מ"ג מדי יום; סיכון יחסי: 1.11; רווח בר-סמך של 95%: 0.65-1.87 עבור 5 מ"ג מדי יום).
מבחינה קלינית, נצפתה הפחתה מובהקת בשיעור הימים עם נגעים קליניים בקרב מקבלי 75 מ"ג מדי יום (1.2%; סיכון יחסי: 0.13; רווח בר-סמך של 95%: 0.02-0.70) ומקבלי 400 מ"ג מדי שבוע (1.2%; 0.13; 0.03-0.52).
שיעור התופעות הלא רצויות לא נבדל בין הקבוצות.