מטרת החוקרים הייתה להעריך פרמטרים אורודינמיים שעשויים לשמש כגורמים לחיזוי יעילות טיפול עם אונאבוטולינום טוקסין A (Onabotulinumtoxin-A - onaBoNT-A) בחולים עם תפקוד עצבי לקוי של דרכי השתן התחתונות (neurogenic lower urinary tract dysfunction - NLUTD).
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו חולים עם NLUTD שקיבלו 200 יחידות בינלאומיות של זריקות onaBont-A. החוקרים ביצעו אנליזה של פרמטרים אורודינמיים והקורלציות בין פרמטרים אלו לתוצאי הטיפול. התוצאים העיקריים היו שינויים בשימוש היומי בפדים, והתוצא המשני היה הדגמת הקשר בין משך יעילות הטיפול עם onaBoNT-A לבין פרמטרים אורודינמיים לפני הניתוח בחולים עם NLUTD.
תוצאות המחקר הדגימו שנתונים של 74 חולים נותחו באופן רטרוספקטיבי, ו-66 (89%) חולים נהנו מטיפול עם onaBoNT-A. נצפתה קורלציה שלילית בין מספר הפדים שהוחלפו ביום לבין הקיבולת הציסטומטרית המקסימלית (maximum cystometric capacity - MCC) (p = 0.024, r = -0.277). קיימת קורלציה חיובית בין משך יעילות הטיפול עם onaBoNT-A לבין השינוי בלחץ שריר הדטרוזור במהלך ציסטומטריית המילוי (ΔPdet) (p = 0.018, r = 0.291), בעוד שנצפתה קורלציה שלילית עם תאימות שלפוחית השתן (p = 0.035, r = -0.260). טרם זוהה אינדיקטור נוסף ליעילותו האורודינמית המראה קורלציה עם מספר הפדים שהוחלפו ביום.
החוקרים הסיקו כי זריקות OnaBoNT-A מטפלות ביעילות ב-NLUTD, כאשר MCC הוא גורם ניבוי פוטנציאלי לתגובה לטיפול. פרמטרים אורודינמיים אחרים הראו ערך ניבוי מוגבל. חולים עם MCC נמוך יותר חוו שיפורים גדולים יותר בהפחתת מספר הפדים בהם נעשה שימוש לאחר הטיפול. ΔPdet גבוה ותאימות נמוכה לשלפוחית השתן היו קשורים ליתרונות הטיפול שנמשכו תקופות זמן ארוכות יותר.
מקור: