מטרת החוקרים הייתה להעריך את הבטיחות והמעשיות של תהודה מגנטית מלעורית של מיקרו-מכשיר מושתל (implantable microdevice - IMD) כדי לבחון תגובה תוך-גידולית באתר למספר חומרים תרופתיים בגברים עם סרטן ערמונית מקומי בסיכון בינוני וגבוה.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו IMDs ביוקומפטביליים בגודל 750 מיקרומטר בקוטר ו-5 מ"מ באורך שהוכנו עם 20 מאגרים המכילים שילובי תרופות ותרופות מועמדות כולל מעכבי אנדרוגנים מהדור השני, מעכבי PARP, מעכבי PD-1 וכימותרפיה קונבנציונלית. נרשמו גברים עם סרטן ערמונית מקומי בסיכון בינוני או גבוה ונגעים נראים לעין ב-MRI. עד 4 IMDs הונחו בגישה טרנספרינאלית לגידולים שנראו ב-MRI יומיים לפני כריתת ערמונית רדיקלית מתוכננת. לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית, ה-IMDs וסגמנט קטן של רקמת הגידול הסובבת הוסרו, נחתכו, נצבעו ונותחו לתגובת הרקמה לתרופה על ידי מגוון סמנים פרמקודינמיים.
למחקר נרשמו 14 חולים: 7 (50%) עם סיכון בינוני ו-7 (50%) עם סרטן ערמונית מקומי בסיכון גבוה. בסך הכל הושתלו 53 IMDs (ממוצע של 3.8 למטופל), ו-49 IMDs (92%) אוחזרו בהצלחה. כל הגברים עברו כריתת ערמונית רדיקלית בסיוע רובוטי ודיסקציה דו-צדדית של בלוטות הלימפה באגן יומיים לאחר הנחת IMD. לא היו תופעות לוואי חמורות. בדיקה פתולוגית של הרקמות הסמוכות ל-IMD הדגימה תגובה תרופתית דיפרנציאלית בתוך מטופלים ובין מטופלים. המגבלות כללו גודל מדגם קטן.
החוקרים הסיקו כי ניתן למקם בבטחה IMD רב-תרופתי באופן מלעורי לתוך נגעים הנראים לעין ב-MRI לפני כריתה רדיקלית של הערמונית, מה שמאפשר הערכה של תגובה מקומית ספציפית של הגידול למספר חומרים בו-זמנית בתוך הסביבה הסטרומלית הרגילה של הגידול כדי להנחות טיפול סיסטמי ממוקד.
מקור: