מאות פגיעות מיניות בבתיה"ח הפסיכיאטריים - רובן מצד מטופלים

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2020–2022 התקבלו 885 תלונות על פגיעות מיניות במאושפזים בבתי החולים לבריאות הנפש, רובן המוחלט מצד מטופלים אחרים. מדובר בקרוב ל-300 תלונות בשנה בממוצע. מספר התלונות עלה מכ-180 תלונות ב-2020 לכ-420 תלונות בשנת 2022. כך עולה מנתונים שנאספו לדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם בראשית החודש ועוסק בהפרדה מגדרית באשפוז בתחום בריאות הנפש.

עוד עולה מהמסמך כי עיקר הגידול נרשם במרכז לבריאות הנפש שער מנשה בקרבת פרדס חנה-כרכור, שלגביו גם התקבלו רוב התלונות. כותבי המסמך מדגישים כי הנתונים שנמסרו נוגעים לדיווחים על אירועים שהתרחשו ואלה אינם מעידים בהכרח על היקף התופעה בפועל.

רוב התלונות (61%) היו בגין אירועים שהוגדרו כתקיפה מינית או הטרדה מינית, כרבע מהתלונות (26%) הוגדרו כמעשים מגונים, 12% הוגדרו כיחסי מין שלא בהסכמה, שמונה תלונות (1%) מכלל התלונות נגעו לאירועים שהוגדרו כמעשי אונס.

הדו"ח נכתב לבקשת יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו שטה, שאמרה כי "משרד הבריאות מדווח על מאות פניות ותלונות על פגיעות מיניות בבתי חולים לבריאות הנפש - זה כשלעצמו היה צריך לגרום למערכת הבריאות לניעור ולפעולה מיידית שתוביל לנוהל ברור המחייב את כלל מוסדות בריאות הנפש להקים מחלקות נפרדות. כשמרבית התלונות מצביעות על פגיעות מצד מטופלים אחרים, זה מחזק ומחדד את הצורך במחלקות נפרדות לנשים בכל בתי החולים".

עוד אמרה ח"כ תמנו שטה כי "מתמודדות נפש רבות מגיעות לאשפוז על רקע פגיעה מינית ודווקא בשעה קשה זו שלהן, אי אפשר לחשוף אותן למצוקה רגשית או חלילה לפגיעה נוספת, במקום טיפול מוגן. המצב עם בני ובנות הנוער אף חמור יותר, הציפייה שילדות או נשים ילכו למקלחות משותפות תוך שאין להן פרטיות בחדרים היא אבסורדית".

מנתונים שהציג משרד הבריאות בעבר, בין שליש למחצית המטופלים המבוגרים במחלקות האשפוז ובמרפאות החוץ הפסיכיאטריות חוו פגיעה מינית בתקופת הילדות וההתבגרות. למרות זאת, לא בכל המוסדות יש מחלקות נפרדות לפי מגדר לאשפוז מטופלי בריאות הנפש.

על פי נתוני משרד הבריאות, 56% ממיטות אשפוז בריאות הנפש בתקן הן במחלקות מעורבות, 34% מהמיטות הן במחלקות המיועדות בלעדית לגברים ו-10% מהמיטות מיועדות בלעדית לנשים. מיטות האשפוז במחלקות המעורבות אינן מוגדרות מראש לפי מגדר, והיחס בין מספר המאושפזים והמאושפזות במחלקות אלו עשוי להשתנות.

הדו"ח מנתח את שיעור המאושפזים על פי מגדר. בסוף שנת 2022 היו 1,149 נשים מאושפזות במחלקות בריאות הנפש (35% מכלל המאושפזים). בתרחיש בו כל המאושפזות באותה נקודת זמן היו מעוניינות או צריכות מטעמים קליניים להתאשפז במחלקה ייעודית לנשים, מדובר היה ב-3.4 מאושפזות לכל מיטה ייעודית במערכת (338 מיטות). זאת, לעומת כ-1.9 מאושפזים גברים לכל מיטה ייעודית לגברים במערכת האשפוז, כלומר 2,174 מאושפזים על 1,138 מיטות ייעודיות.

אפשרות לאשפוז במחלקה לנשים בלבד קיימת בשמונה מ-11 בתי החולים לבריאות הנפש, ובשניים מבין 14 בתי החולים הכלליים שבהם יש מחלקות בריאות הנפש

על פי העולה מהמסמך, למרות שוועדות שונות קבעו לאורך השנים כי יש להבטיח אפשרות לאשפוז במחלקות נפרדות על בסיס מגדרי, רק בחלק ממוסדות האשפוז יש מחלקות נפרדות למטופלי בריאות הנפש. אפשרות לאשפוז במחלקה לנשים בלבד קיימת בשמונה מ-11 בתי החולים לבריאות הנפש, ובשניים מבין 14 בתי החולים הכלליים שבהם יש מחלקות בריאות הנפש. למבוגרים יש מחלקות לנשים רק בשישה בתי חולים לבריאות הנפש ובשני בתי חולים כלליים אין כלל מחלקות פעילות כלליות נפרדות לקטינים.

על פי נתונים נוספים העולים מהמסמך, יותר ממחצית מהמיטות במחלקות הפעילות ובמחלקות הפעילות הממושכות הן במחלקות מעורבות. 11%-13% מהמיטות במחלקות מסוג זה הן במחלקות המיועדות בלעדית לנשים. מחלקות הילדים והנוער, מחלקות הגמילה מסמים והמחלקות להפרעות אכילה למבוגרים הן מחלקות מעורבות.

בחלוקה גיאוגרפית עולה כי אזור המרכז מאופיין בריבוי יחסי של מיטות אשפוז בהפרדה מגדרית אך רוב בתי החולים באזור הצפון אינם כוללים מחלקות המיועדות בלעדית לנשים. שתי המחלקות היחידות המיועדות לנשים שיש באזור הצפון הן מחלקות פעילות ממושכות המיועדות לחולים כרוניים ואין כלל מחלקות נשים פעילות צפונית לנתניה. בדרום הארץ יש רק 30 מיטות המיועדות בלעדית לנשים, כולן בבאר שבע.

עם זאת, העומס במחלקות הממוגדרות, הן לגברים והן לנשים, גדול מהעומס במחלקות המעורבות - ביותר ממחצית המחלקות לנשים בלבד, שיעור התפוסה עומד על יותר מ-100%.

יתרונות וחסרונות להפרדה מגדרית

גורמים שונים שדנו בסוגיית האשפוז בהפרדה מגדרית, קשרו בין האשפוז במחלקות מעורבות לבין תקיפה מינית במהלך האשפוז. ממשרד הבריאות נמסר בהקשר זה כי הקשר בין מניעת אלימות מינית והפרדה מגדרית נדון במשך השנים על ידי ועדות שונות ללא הכרעה בעניין המדיניות הנכונה בעניין.

הפרדה מגדרית אינה מחויבת על ידי משרד הבריאות והיא נתונה לשיקול דעת המוסד. כותבי המסמך מציינים כי יש מחלוקת מקצועית לגבי יתרונותיו וחסרונותיו של אשפוז בהפרדה מגדרית. הנימוקים העיקריים התומכים באשפוז בהפרדה מגדרית נוגעים לצמצום הסיכון לפגיעות מיניות במהלך האשפוז וליצירת סביבה טיפולית מתאימה לנפגעות טראומה מינית וכן למטופלים מתרבות שבה הפרדה מגדרית היא חלק מאורח החיים.

הנימוקים העיקריים להתנגדות להפרדה הם קיומו של ערך טיפולי ביצירת סביבה אשפוזית שמדמה את החברה החיצונית וכן חשש שסביבת אשפוז נפרדת מביאה לעלייה באלימות הכללית ולהזנחה עצמית של המטופלים. נמצא שמאושפזים במחלקות מעורבות דואגים לעצמם מבחינת לבוש והתארגנות ומטפחים את עצמם יותר מאשר במחלקות נפרדות.

אין התאמה בין מגדר המטופלים למגדר הצוות המטפל

מנתוני הדו"ח עולה בנוסף כי כלל לא מתבצעת התאמה בין מגדר המטופלים במחלקה ומגדר הצוות המטפל. לצד זאת, במקרים של מתן טיפול המצריך מגע פיזי כגון הגבלת תנועה והפשטה של מטופלות, בדגש על מטופלות עם רקע של טראומה מינית, נעשה לדברי משרד הבריאות מאמץ להתאים בין מגדר אנשי הצוות והמטופלים, אם כי במקרים חריגים כגון מסוכנות מיידית של המטופלים לעצמם או לסובבים, לעיתים לא ניתן בסד הזמנים לקיים את ההמלצה.