חדשות

נטישה של רופאי המלר"דים: 41% עזבו את המקצוע

תורנויות מסביב לשעון ועומסים בלתי פוסקים – הרפורמה בתחום העבודה במלר"דים מתעכבת, השחיקה המקצועית גוברת ויותר רופאים בוחרים לעזוב את חדרי המיון

עומס בחדרי המיון. צילום: אילוסטרציה

מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב העלה כי רופאים ברפואה דחופה נוטשים את המקצוע: 41% מרופאי המלר"ד נטשו את התחום ו-59% מהרופאים עבדו במשרה חלקית או מלאה בחדרי המיון בשנת 2022. עשר שנים קודם, בשנת 2012, עבדו 71% מהרופאים במשרה חלקית או מלאה במיון ובשנת 2003 לא היתה נטישה - 100% מרופאי המלר"ד עבדו בחדרי המיון. על המחקר דיווחה אתמול (ג') עדי כהן בדה מרקר.

"כרופא במיון, אתה עובד עשרות שעות בשבוע, בהן תורנויות של יותר מ–30 שעות עבודה רצופות. במשך ימים שלמים אתה לא אוכל, לא ישן, לא יושב ולא שותה", אמר ל"דה מרקר" ד"ר יהונתן גלזר, שאחרי כמעט עשור ברפואה דחופה כמתמחה, כרופא בכיר וכמנהל בחדרי מיון, עוזב לתחום המדטק וההשקעות.

העומס בחדרי המיון בעת האחרונה נובע מגיוס רופאים, תחלואת חורף וטיפול בפצועי המלחמה. על פי נתוני משרד הבריאות,  ב-2023 נרשמו כ-3.25 מיליון ביקורים במלר"דים ברחבי הארץ, עלייה של כ-12% לעומת 2015, אז היה מספר הביקורים כ-2.9 מיליון.

בכתבה מצוטט ד"ר צחי סלוצקי, סגן מנהל בית החולים סורוקה, סגן מנהל בכיר במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים ויו"ר האיגוד הארצי לרפואה דחופה, שמעריך כי יש עלייה של 10%-15% בפניות לחדרי מיון לעומת חורף 2023 לדבריו, "השחיקה מטורפת, בייחוד בחצי השנה האחרונה. אנחנו רואים את זה במספר לא קטן של אנשים שמחפשים לעזוב ובקושי גובר בגיוסים".

פרופ' דוד זלצר, סמנכ"ל לענייני רפואה דחופה ב"איכילוב" וד"ר נועה שופן, רופאה מומחית במלר"ד "איכילוב", מציינים כי "את הנטישה רואים בכל גיל, למחלקות אחרות בבית החולים, לחברות פארמה בהייטק ולרפואת משפחה בקופות החולים. מרגישים את זה גם בטווח הקצר: אנחנו רואים את השחיקה בחוסר ההיענות של רופאים לעשות תורנויות ומשימות נוספות. אנשים לא יכולים יותר".

לדבריהם, במחלקות הפנימיות מתקבלים כ-36 אלף חולים בשנה, בתשע מחלקות. בחדר המיון של בית החולים, לעומת זאת, יש כ-150 אלף פניות בשנה. בממוצע יש כ-400 מטופלים ביום, או 550 בימים עמוסים. עוד הם אומרים כי ככל שהתחלואה עולה, גם שיעור החולים קשה עולה.

מלבד קצב העבודה הגבוה, הרופאים בשטח מייחסים את השחיקה בתחום למודל ההעסקה במלר"דים הכולל תורנויות גם בשלבים מתקדמים של המקצוע ובגיל מבוגר; לאירועי אלימות המתרבים בבתי החולים ולתסכול עמוק מהיכולת המוגבלת לתת שירות איכותי נוכח עומס המטופלים. "לא רק שבגיל 40-45 אתה עושה תורנויות מסביב לשעון, בתחום הזה, בשונה מאחרים, גם אין אפשרות להכנסה נוספת ברפואה הפרטית", אומר ד"ר סלוצקי.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף גורמים רבים הוקם צוות במטרה לייצר רפורמה בתחום העבודה במלר"דים ותוך מתן דגש רב על אופן עבודת הרופאים, מתוך מטרה לשפר את איכות הרפואה ולצמצם את השחיקה. משרד הבריאות נחוש להמשיך לפעול לטובת העניין".

נושאים קשורים:  מלר"ד,  חדרי מיון,  חדשות,  שחיקה מקצועית,  ד"ר צחי סלוצקי,  פרופ' דוד זלצר,  ד"ר נועה שופן,  רפואה דחופה
תגובות

כמות הצוותים והוועדות שהוקמו, עסקו בנושא הרפואה הדחופה, כתבו המלצות שמעלות אבק, ושוב הוקמו ושוב המליצו. שבענו.
הדרך ללבם של רופאים שירצו להיכנס ולהישאר במקצוע הנפלא הזה, היא קשה אך די ברורה: תן להם תנאיי עבודה סבירים, תן להם יכולת לא להיות 100% מהיממה מול החולים (אין כמעט מקצוע ברפואה שכך עובד) אלא לעסוק גם בהדרכה, במחקר, בקידום טכנולוגיה, בקידום אישי וכד', תן תחושת ערך והערכה לרופא בגין עבודתו הקשה (ולא רק ירידות כל הזמן למה הוא כן מאשפז, למה הוא לא מאשפז, למה חולה שהה עוד שעה במלר"ד וכד'). תן מסלול לקידום מקצועי והיררכי ולא אופק שמנבא כי יעשה בדיוק אותו הדבר גם בגיל 60, תגמל כספית בגין העבודה הכל כך קשה.
בארה"ב הבינו את הכללים האלה לפני עשרות שנים ורפואה דחופה מראה עודף ביקוש כל שנה והיא אחד המקצועות המבוקשים ביותר. וכן, גם הם עובדים קשה. פשוט תקשיבו לאנשים וסופספוף תעשו משהו!

27.03.2024, 22:26

פיני היקר. יכול להיות שהפיכת המלר"דים למחלקות עצמאיות טירפדה את התפתחות המקצוע? אולי דווקא שילוב הרפואה הדחופה בעבודת המחלקות, כמו שהיה בעבר, הביאה לכך שיותר רופאים נחשפו והתוודעו לעבודה בקוו הראשון? אולי אז מעגל הרופאים המעורבים בעבודת המיון היה רחב יותר? יש לי רושם שכאשר כל מחלקה בתורה הייתה אחראית לקבלות משעה 4 עד הבוקר היה איזון טוב יותר של הלחץ במיון. לי, לפחות כמתמחה בכיר בפנימית כמחלקה תורנית-מאשפזת, העבודה במיון הייתה חוויה מיוחדת. במיוחד שמנהל המחלקה שלי ברמב"ם (פרופ' גדעון אלרועי ז"ל) היה מגיע בעצמו למיון בשעות הערב ועוזר לי לקבל החלטות. בפרט שבתור "שליח" מטעם המחלקה הייתי צריך להצדיק בפני חברי את הקבלות בביקור בבוקר למחרת. ... אבל זה היה כנראה בתקופה שאשפוז בבית חולים היה על בסיס רפואי טהור ולא במגמה למלא את המחלקות, להרוויח ימי אשפוז ולרוקן אותן למחרת...