במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Urology ביקשו החוקרים להעריך את היעילות, הבטיחות ואת הפקטורים המנבאים לכישלון של מתלה סינטטי אמצע-שופכתי (synthetic mid-urethral slings) לטיפול בנשים עם בריחת שתן. המחקר בוצע בקרב נשים עם הפרעה נוירוגנית בדרכי השתן התחתונות.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו מטופלות מבוגרות (18 שנה ומעלה) מ-3 מרכזי טיפול אורולוגים (2004-2019). כלל החולות סבלו מבריחת שתן במאמץ/מעורבת, זאת בנוסף לרקע של הפרעה נוירולוגית וטופלו עם מתלה סינטטי אמצע-שופכתי. נבדקות בעלות מעקב קצר (<שנה), אלו אשר עברו במקביל ניתוח תיקון לצניחת אברי אגן, היסטוריה של השתלת מתלה ואלו אשר היו ללא מידע אורודינאמי במצב הבסיס, הוצאו מן המחקר. התוצא העיקרי של מחקר זה היה כישלון כירורגי (הוגדר כחזרה של בריחת השתן במאמץ במהלך המעקב). ניתוחי קפלן-מאייר שימשו את החוקרים על מנת להעריך את שיעורי הכישלון הניתוחי ב-5 שנות מעקב. מודלים פרופורציונליים מותאמים של Cox שימשו לזיהוי גורמים הקשורים לכישלון ניתוחי. מקרים של צורך בניתוח חוזר וסיבוכים אשר התרחשו במהלך תקופת המעקב נרשמו אף הם. המחקר הנוכחי כלל סך של 115 נשים (עם גיל ממוצע של 53 שנים). המעקב החציוני עמד על 75 חודשים.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור הכישלון ל-5 שנות מעקב עמד על 48% (רווח בר-סמך 95%: 46%-57%). גיל > 50 שנה, בדיקת tension-free vaginal tape test שלילית וגישת טראנס-אובטוראטור, נמצאו קשורים לכישלון ניתוחי. 36 מהנבדקות (31.3%) נצרכו לניתוח חוזר אחד לכל הפחות על רקע סיבוכים/ כישלון ניתוחי. 2 מהנבדקות נזקקו לקטטריזציה לסירוגין.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מתלה סינטטי אמצע שופכתי יכול להוות תחליף למתלה אוטולוגי/ סוגר שתן מלאכותי, וזאת בקרב נשים עם בריחת שתן במאמץ מתת-קבוצה עם הפרעה נוירוגנית בדרכי השתן התחתונות.
מקור: