מחקר בן 15 שנה שעקב אחרי שיטות הטיפול בסרטן הערמונית – ניטור, הקרנות או ניתוח – לא מצא הבדל בין השיטות מבחינת התוצאות. המחקר פורסם בשבוע שעבר בכתב העת New England Journal of Medicine.
עוד בעניין דומה
82,429 גברים בגילאי 50 עד 69 קיבלו בדיקת אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA) בין השנים 1999 ל-2009 בבריטניה. סרטן ערמונית מקומי אובחן ב-2,664 גברים. 1,643 מתוכם נרשמו לניסוי להערכת יעילות הטיפולים, כש-545 חולקו באופן אקראי - קבוצה אחת הופנתה לניטור פעיל, 553 עברו כריתת ערמונית ו-545 עברו טיפולי הקרנות.
החוקרים השוו את התוצאות באוכלוסיה זו במעקב חציוני של 15 שנים (טווח, 21-11), והתוצאה העיקרית היתה מוות מסרטן הערמונית. מוות מכל סיבה שהיא - גרורות, התקדמות המחלה והתחלת טיפול ארוך טווח במניעת אנדרוגנים - הוגדר כתוצאות משניות.
המעקב הושלם עבור 1,610 חולים שהם 98% מאוכלוסיית המחקר. ניתוח ריבוד סיכונים הראה כי יותר משליש מהגברים סבלו ממחלה בינונית או בסיכון גבוה בעת האבחנה.
מוות מסרטן הערמונית אירע ב-45 גברים שהם 2.7% על פי החלוקה הבאה: בקבוצת הניטור הפעיל מתו 17 חולים (3.1%); בקבוצה שעברה ניתוח לכריתת ערמונית מתו 12 חולים (2.2%) ובקבוצה שטופלה בהקרנות מתו 16 חולים (2.9%; בקבוצת ההקרנות P=0.53 עבור ההשוואה הכוללת).
מוות מכל סיבה אחרת אירע אצל 356 גברים שהיוו 21.7%, עם מספרים דומים בכל שלוש הקבוצות. גרורות התפתחו ב-51 גברים (9.4%) בקבוצת הניטור הפעיל; ב-26 מטופלים (4.7%) בקבוצת כריתת הערמונית; וב-27 (5.0%) בקבוצת הקרנות.
טיפול ארוך טווח במניעת אנדרוגנים הוחל ב-69 גברים (12.7%) בקבוצת הניטור הפעיל, 40 (7.2%) בקבוצה שעברה כריתה וב-42 (7.7%) בקבוצה שעברה רדיולוגיה.
התקדמות קלינית התרחשה ב-141 גברים שהם 25.9% בקבוצת הניטור הפעיל, ב-58 מהנחקרים בקבוצה שעברה כריתה (10.5%) וב-60 (11.0%) בקבוצה שעברה הקרנות.
בקבוצת הניטור הפעיל, 133 גברים (24.4%) נותרו בחיים ללא כל טיפול בסרטן הערמונית בתום המעקב. לא נרשמו השפעות דיפרנציאליות על תמותה ספציפית לסרטן ביחס לרמת ה-PSA הבסיסית, שלב הגידול או דרגת הגידול, או ציון ריבוד הסיכון ולא דווח על סיבוכים בטיפול לאחר ניתוח המעקב בן עשר שנים.
החוקרים מסכמים כי לאחר 15 שנות מעקב, התמותה מסרטן הערמונית היתה נמוכה ללא קשר לטיפול שהוקצה ולפיכך, בחירת הטיפול כרוכה בשקלול של פשרות בין יתרונות ונזקים הקשורים לטיפולים בסרטן ערמונית מקומי.