במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Urology ביקשו החוקרים לקבוע האם הטיפול המונע המומלץ על ידי ה-AUAי(American Urological Association) - vancomycin ו-gentamicin עבור ניתוח השתלת תותב פין מתנפח, קשור לסיכון מוגבר לזיהום בהשוואה לפרוטוקולי טיפול לא סטנדרטיים.
עוד בעניין דומה
זהו מחקר רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, בו נכללו חולים שעברו ניתוח השתלת תותב פין מתנפח. החולים חולקו ל-2 קבוצות - אלו שקיבלו ונקומיצין + גנטמיצין בלבד ואלו שקיבלו כל פרוטוקול טיפול אחר. החוקרים עשו שימוש במודל סיכונים פרופורציונליים של קוקס מותאם למנבאים עיקריים. בוצע גם ניתוח תת-קבוצות לזיהוי המינון המתאים של גנטמיצין. המחקר הנוכחי כלל סך של 4,161 מטופלים (2,411 בקבוצת הטיפול המומלץ ו-1,750 בקבוצה השנייה).
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור ההדבקה היה דומה בין הקבוצות (1% לעומת 1.2% עבור טיפול פרופילקטי סטנדרטי לעומת לא סטנדרטי, בהתאמה). בניתוח הרב-משתני, משלב ונקומיצין-גנטמיצין (יחס סיכונים: 2.7, רווח בר-סמך 95%: 1.4-5.4, P = .004) וסוכרת (יחס סיכונים: 1.9, רווח בר-סמך 95%: 1.03-3.4, P = .04) הודגמו כקשורים באופן מובהק לסיכון גבוה יותר לזיהום. תרופות אנטי-פטרייתיות (יחס סיכונים: 0.08, רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.19, P <.001) היו קשורות להפחתת הסיכון לזיהומים. לא הודגם הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור ההדבקה בין מינון גנטמיצין מבוסס משקל בהשוואה לגנטמיצין במינון קבוע של 80 מ"ג (יחס סיכונים: 2.9, רווח בר-סמך 95%: 0.83-10, P = .1).
מתוצאות מחקר זה עולה כי טיפול פרופילקטי עם משלב ואנקומיצין + גנטמיצין לבדו, במסגרת של ניתוח השתלת תותב פין מתנפח, קשור לסיכון מוגבר לזיהום, וזאת בהשוואה למשטרי אנטיביוטיקה לא סטנדרטיים. מאידך, טיפול אנטי-פטרייתי קשור בסיכון מופחת לזיהום. החוקרים קוראים לביצוע מחקר פרוספקטיבי, במטרה להבהיר עוד יותר את השיטות המומלצות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי פרופילקטי במסגרת של ניתוח השתלת תותב פין מתנפח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
