חוקרים מארה"ב פיתחו לאחרונה חיסון נגד זיהומים בדרכי השתן, אשר ניתן ככדור מתחת ללשון. בניסויים בבעלי חיים, החיסון היה יעיל כמו אנטיביוטיקה במינון גבוה בטיפול בדלקות, ללא תופעות לוואי שליליות על המיקרוביום של המעי שאנטיביוטיקה גורמת להן. המחקר נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת דיוק, ופורסם בכתב העת Science Advances.
עוד בעניין דומה
כמחצית מכלל הנשים חוות זיהום בדרכי השתן במהלך חייהן. מבין הנשים הללו, כשליש חוות הישנות במהלך ששת החודשים שלאחר המופע הראשון של המחלה. הטיפול הנפוץ בדלקת בדרכי השתן, שחוזרת יותר משלוש פעמים בשנה, הוא טיפול ממושך באנטיביוטיקה, שיכול לשנות את המיקרוביוטה של המעיים ולגרום לתופעות לוואי שליליות. בנוסף, אחרי טיפול ממושך באנטיביוטיקה, יש אנשים שמפתחים אלרגיה אליה.
החיידק Uropathogenic Escherichia coliי(UPEC), הגורם לכ-80% מדלקות דרכי השתן הלא מסובכות, הופך עם הזמן להיות עמיד לאנטיביוטיקה נפוצה. משום כך, חיוני למצוא דרכים חדשות למניעה וטיפול בדלקות בדרכי השתן כדי להתגבר על העמידות לאנטיביוטיקה. טיפולי ויסות חיסוני נבדקים כיום למטרה זו, אך יש לקחת אותם במינון יומי למשך לפחות שלושה חודשים, ולא נראה שהם מספקים הגנה לאורך זמן.
כדי להתגבר על האתגרים האלה, חוקרים פיתחו חיסון נגד דלקות בדרכי השתן שניתן בצורת כדור שמתמוסס מתחת ללשון. באמצעות מודלים של בעלי חיים, החוקרים הסיקו שלחיסון החדש שלהם יעילות דומה לאנטיביוטיקה במינון גבוה שניתנת דרך הפה, אך עם פחות השפעות על המיקרוביום.
החיסון שפותח מכוון לשלושה פפטידים שיושבים כמעט אך ורק על פני השטח של חיידקי UPEC כדי להפחית תופעות לוואי. פפטידים אלה קשורים לאיסוף ברזל עבור החיידקים. החוקרים הרכיבו את הפפטידים על ננו-סיבים שאפשר לקחת בצורת טיפות מתחת ללשון. החומר מתמוסס בפה ועובר לשלפוחית השתן, שם נמצאים החיידקים.
בניסויים בעכברים, החוקרים הראו שהחיסון הגביר ייצור של נוגדנים שנקשרו ספציפית ל-UPEC פתוגני. הם הראו שהחיסון בשילוב עם אדג'ובנט, שמגביר את התגובה החיסונית של הגוף לאנטיגן, גרם להעלאת כמות הנוגדנים בשתן. החוקרים חילצו דגימות צואה מעכברים מחוסנים והראו שהחיסון לא שינה את המיקרוביום של המעי שלהם.
החוקרים בדקו גם איך החיסון פועל נגד אורוספסיס, מצב מסכן חיים שבו הדלקת מתפשטת ממערכת השתן לזרם הדם. המחקר הראה שהחיסון שיפר את התסמינים של אורוספסיס בעכברים ושיפר את הישרדותם.
על מנת לאפשר הובלה ואחסון פשוטים יותר של החיסון, משום שיש צורך להוביל ולאחסן את החיסון הנוזלי בקירור, החוקרים ייצרו חיסון בצורת טבליות. כשנבדקו על עכברים, הטבליות התת לשוניות עבדו בצורה דומה לחיסוני הטיפות.
כדי לבחון את יכולת ההגנה של החיסון, החוקרים חשפו עכברים למינון גבוה מאוד של חיידקים. הם ציינו שלעכברים מחוסנים היה שיעור הישרדות של 80%, לעומת 20% בקבוצת הביקורת הלא מחוסנת. בדיקות נוספות בעכברים הצביעו על כך שהחיסון יעיל במניעת דלקות בדרכי השתן כמו אנטיביוטיקה במינון גבוה שניתנת דרך הפה. החוקרים בדקו את החיסון גם על ארנבות מכיוון שחלל הפה שלהן דומה יותר לזה של בני אדם. בדיוק כמו בעכברים, החיסונים העלו את רמות הנוגדנים שלהם.
החוקרים בדקו גם את יכולת ההמסה של הטבליות ברוק אנושי בטמפרטורת הגוף. הטבליות התמוססו תוך פחות מ-20 שניות, דבר המעיד על היתכנות פוטנציאלית של שימוש בטבליות אלו בבני אדם. יש צורך במחקרים נוספים כדי להתקדם לכיוון של חיסון לבני אדם וגם להביא בחשבון ש-20% מהדלקות בדרכי השתן נגרמות מחיידקים אחרים (כמו סטפילוקוקוס, קלבסיאלה, פרוטאוס ופסאודומונס) שהחיסון הנבדק אינו פועל עליהם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
