מטרת המחקר הייתה לבחון תוצאים של שימוש בתומכנים תוך-שופכניים לעומת אורתרוסקופיה (URS) לטיפול בנשים בהריון עם אבנים בדרכי השתן.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו 499 מחקרים שפורסמו בין 1980 ל-2022 על ידי חיפוש שיטתי במאגרי מידע. במחקר נכללו נשים שהיו בהריון אשר עברו החדרת תומכן דאבל-Jי(D-J) בלבד או אורתרוסקופיה לטיפול באבנים בדרכי השתן. לבסוף נכללו 25 מחקרים עם 131 מקרים שעברו החדרה סדרתית של תומכנים ו-789 מקרים אשר עברו URS. שיעור ההצלחה הניתוחי היה 97% עבור תומכני D-J ו-99% עבור URS. מספר קטן בלבד של מטופלים העבירו אבנים ספונטנית לאחר החדרה סדרתית של תומכני D-J. כמו כן, שעור המקרים שהיו חופשיים מאבחנים (SFR) לאחר URS היה סביב 91%. עבור טיפול בתומכן תוך-שופכני, שיעור תוצאי הפוריות הנורמלי היה 99%, אך שיעור היארעות הסיבוכים היה סביב 45%. בקבוצה שעברה URS, שיעור תוצאי הפוריות הנורמליים היה 99% והיארעות הסיבוכים הייתה בערך 1%. יחד עם זאת, שיעור הלידות המוקדמות וההפלות היה דומה בהשוואה בין הקבוצות (<1%) ושיעור הסיבוכים החמורים היה דומה גם הוא בהשוואה בין הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי על אף שתומכנים תוך-שופכניים עשויים להוביל ליותר סיבוכים קלים, אורתרוסקופיה ותומכנים תוך-שופכניים הדגימו שניהם שיעורים נמוכים של השפעות שליליות על תוצאי פוריות כאשר היו בשימוש לטיפול בנשים בהריון עם אבנים בדרכי השתן.
מקור:
Xingwei et. al (2022) DOI: https://doi.org/10.1186/s12894-022-01100-w