לשילוב של כימותרפיה ואימונותרפיה לטיפול בסרטן ריאות מסוג small cell (SCLC) יש יתרון הישרדותי מוכח בהשוואה לשימוש בכימותרפיה בלבד. מאחר וקרצינומה של תאים קטנים (SCC) הינה נדירה מחוץ לריאות, פרדיגמות הטיפול בהם מושתתות על המשטר הטיפולי של SCLC.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת The Prostate בחנו החוקרים את ההשפעות של שימוש במשלב טיפולי שכלל כימותרפיה ואימונותרפיה לטיפול ב-SCC ובקרצינומה נוירואנדוקרינית של הערמונית. לצורך כך, אספו החוקרים נתונים על אודות חולים עם סרטן המעי הגס או קרצינומה נוירואנדוקרינית של הערמונית שטופלו באמצעות טסנטריק (atezolizumab) וטיפול כימותרפי. החוקרים בחנו מאפיינים שונים של המטופלים, כולל גיל, פתולוגיה והיקף המחלה.
מאפייני הטיפול שנבדקו היו מספר הטיפולים הקודמים, טיפול מקביל באמצעות יצירת חסר אנדרוגנים, מספר מחזורי האימונותרפיה, וטיפולים מערכתיים קודמים (כולל טיפול באדנוקרצינומה של הערמונית). התוצאים העיקריים שבחנו החוקרים היו משך ההישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) וההישרדות הכוללת (OS) היו.
החוקרים מצאו שבעה גברים שקיבלו טסנטריק לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי עם תאים קטנים או מרכיב נוירואנדוקריני. בשישה מתוך שבעת החולים, השילוב של קרבופלטין, אטופוסיד וטסנטריק היה הקו הטיפולי הראשון לאחר ביצועה האבחנה של SCC או קרצינומה נוירואנדוקרינית. שניים מתוך שבעת החולים היו בעלי פתולוגיה של תאים קטנים/ נוירואנדוקריניים de novo, בעוד שאצל חמשת האחרים התרחשה התמרה מאדנוקרצינומה קיימת.
החולים שקיבלו כימותרפיה ואימונותרפיה כקו טיפולי ראשון, היו במשך מעקב חציוני של 6.5 חודשים (טווח: 1.5-15.1), עם ערך PFS חציוני של 3.4 חודשים והישרדות כוללת עם משך חציוני של 8.4 חודשים.
לסיכום, קרצינומה של תאים קטנים או נוירואנדוקריניים בערמונית קשורה לתוצאים הישרדותיים ירודים, למרות הוספת אימונותרפיה (טסנטריק) לטיפול הכימותרפי (קרבופלטין ואטופוסיד), ונראה שאין תועלת בהוספת טיפול אימונותרפיה לטיפול הכימותרפי במסגרת הטיפול במחלה זו.
מקור:
Wee, CE et al. The Prostate. 2021 Sep;81(13):938-943.doi: 10.1002/pros.24189