ארגון הבריאות העולמי: "נגיף הקורונה לא חמק ממעבדה בסין"

ה-WHO הציג אתמול (ג') בתדרוך לתקשורת הבינלאומית מסקנות ראשוניות של צוות המומחים ששיגר לעיר ווהאן בסין, כדי לחקור את מקור התפרצות מגיפת הקורונה. ד"ר פיטר בן אמברק, מומחה לבטיחות מזון ומחלות בעלי חיים, ראש הצוות, אמר: "לא סביר שהנגיף חמק ממעבדה בעיר. הוא כנראה עבר לבני האדם דרך בעל חיים, כנראה עטלף".

הצוות הגיע לווהאן ב-14 בינואר, שהה שבועיים בבידוד ואחר כך סייר בכמה אתרים מרכזיים בעיר, בהם שוק פירות הים שבו התגלו מקרי ההידבקות הראשונים בקורונה בדצמבר 2019 וכן במכון הוירולוגיץ. "האפשרות שהנגיף חמק מתוך מעבדה איננה סבירה וכן לא דורשת בדיקה נוספת", אמר ד"ר אמברק.

מאז שפרצה המגיפה מכחישה סין בתוקף את האפשרות שהנגיף חמק ממעבדה בווהאן, אבל במקביל קידמה תיאוריות לא מבוססות אחרות לפיהן מקור הנגיף במקומות אחרים לפני שהגיע לבירת מחוז חוביי. אחת התיאוריות המרכזיות של סין הרשמית: "הנגיף הגיע לסין בתוך חבילות מזון קפוא שיובאו למדינה. על כך הגיב אתמול ד"ר אמברק: "העברת הנגיף דרך מזון קפוא אפשרית ומצדיקה חקירה נוספת". צוות ה-WHO מסר כי החקירה שבוצעה בווהאן לא שינתה דרמטית את מה שהיה ידוע על התפרצות המגיפה, "אבל החקירה הוסיפה פרטים חדשים לתמונה הכללית".

"אנחנו יודעים שהנגיף הזה יכול לשרוד בתנאי סביבה קרים וקפואים", אמר ד"ר אמברק, "אבל אנחנו באמת לא מבינים אם הוא יכול לעבור משם לבני האדם ובאילו תנאים". הוא הוסיף: "כדאי יהיה לחקור אם בשר קפוא של חיית בר בסביבת השוק העירוני בווהאן, בתנאים הנכונים, יכול להוביל להתפשטות מהירה של הנגיף. ייתכן שהנגיף עבר מעטלף לבני האדם דרך חיית ביניים".

הצוות ניסה גם לבדוק אם בווהאן היו מקרי הדבקה מוקדמים יותר מהתאריך הראשון שעליו היה ידוע עד כה. ראש צוות המומחים אמר: "לשם כך צריך למצוא דגימות דם כדי לבצע מחקר נוסף". חבר נוסף בצוות אמר שכנראה יעברו שנים רבות עד שנדע בוודאות מהיכן הגיע הנגיף.

עד כה הרשויות בסין שומרות בסוד את המידע שבידיהן על הגורמים האפשריים להתפרצות המגיפה. ארה"ב דורשת מסין "לפעול בשקיפות גדולה יותר בכל הנוגע לשיתוף חוקרים ממדינות רבות בנתונים ובדגימות ולאפשר גישה לחולי קורונה, לצוותים הרפואיים שטיפלו בהם ולעובדי מעבדה שעסקו בניתוח הדגימות".

בתוך כך פרסם כתב העת Science of the Total Enviroment ממצאי מחקר אחר, לפיו ייתכן מאוד ששינויי האקלים כנראה מילאו תפקיד ישיר בהופעת נגיף הקורונה SARS-Cov2 מחולל הפנדמיה. זאת מאחר ששינויי האקלים במדינות רבות בעולם חוללו שינוי בתפוצת עטלפים וגם במגוון שלהם.

לעטלפים מערכת חיסונית הידועה ביכולתה ל"חיות בשלום" עם נגיפים ושני אלה משמשים מאגר למוטציות חדשות וגם כנשאים א-סימפטומטיים של נגיפים. אוכלוסיית העטלפים נושאת כ-3,000 מינים שונים של נגיפי קורונה. כל עטלף "מספק מחסה" ל-2.7 נגיפי קורונה בממוצע. גידול במספר מיני העטלפים באזור מסוים בעולם, הנגרם עקב שינויי האקלים, כנראה מגדיל את מספר מיני העטלפים שמסוגלים לפגוע בבני אדם על ידי העברת הנגיפים מהם לבני אנוש וגם לשגשוגם של אותם נגיפים.

רוב הנגיפים שהעטלפים נושאים אינם עוברים ישירות לבני אדם, אבל מינים אחדים של נגיפי קורונה שהם בעלי יכולת הדבקה וזיהום בבני אדם מקורם ככל הנראה בעטלפים, כולל שלושה שהם קטלניים במיוחד לבני אדם: נגיף הקורונה MERS   (ה-Middle East Respiratory Syndrome) וכן שני סוגי ה-SARS – ה-Cov1 וה-Cov2  (זה הגורם למחלה הנוכחית).

המחקר שהובל בידי פרופ' רוברט באייר, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית, חשף שינויים בקנה מידה נרחב בצמחיה בדרום מחוז יונאן בסין ובאזורים סמוכים במיאנמר (בורמה) ולאוס, שסומנו במחקרים שונים כאזורים שבהם כנראה התחוללה "התעוררות ניכרת של נגיפי ה-SARS-Cov2". אזורים אלה סובלים משינויי אקלים כמו עלייה בטמפרטורות הממוצעות, כיסויי עננים, רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני באטמוספרה, ואלה משפיעים על גידולי צמחים ועצים וכנראה תרמו לשינויים בבתי הגידול הטבעיים של צמחיה ובכך נוצרו תנאי סביבה נוחים יותר לחיי העטלפים ולשגשוג, במיוחד עטלפי פירות שחיים ביערות.

לפי המחקר הזה, נראה שכ-40 מיני עטלפים עברו לחיות ב-100 השנים האחרונות במחוז יוננאן בסין. באזורים אלה חיים גם פנגולינים, סוג של יונק במזרח אסיה שממלא תפקיד של מאחסן-ביניים של נגיף הקורונה שמקורו בעטלפים החיים בסביבת הפנגולינים. בשרם נמכר בשוקי בשר של חיות בר בסין ובמיוחד באותו מחוז המסומן כמקור מגיפת הקורונה. בני האדם מצידם "נדחפו" להתגורר בסביבה שמשמשת בתי גידול לעטלפים ולאותם יונקים.