מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון חיידקים פוטנציאליים מפרקי אוקסלאט (Oxalate), כולל Oxalobacter formigenes, Lactobacillus (Lac) and Bifidobacterium (Bif) genera ו-Oxalyl-CoA decarboxylaseי(oxc) המקודדים Lacי(LX) ו-Bifי(BX) בקרב מטופלים עם אירועים חוזרים של אבני כליה מסידן, ואת המתאם שלהם עם רמות אוקסלאט באיסוף שתן של 24 שעות.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו דגימות צואה ואיסוף שתן במשך 24 שעות מ-58 מטופלים עם אבנים בדרכי השתן (29 מקרים עם ו-29 מקרים בלי היפר אוקסלוריה) ומ-29 משתתפים בריאים ששימשו כקבוצת הביקורת. בהמשך, הם מדדו את הכמות האבסולוטית ואת השפע היחסי של החיידקים ע"י PCRי(Polymerase Chain Reaction) בזמן אמת. לאחר מכן, החוקרים בדקו באופן סטטיסטי את הקשר בין החיידקים שנבדקו לבין כמות האוקסלאט באיסוף שתן במשך 24 שעות.
תוצאות המחקר הראו כי בספירה בכל גרם צואה והשפע היחסי של O. formigenes, Lac, Bif ו-LX ו-BX ומספר המשתתפים שנמצאו נשאים של חיידקי O. formigenes, LX ו-BX, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת, השפע היחסי של O. formigenes בקבוצת האבנים בכליה היה נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (P= 0.035). החוקרים מצאו כי יותר משתתפים מקבוצת הביקורת היו חיוביים ל- O. formigenes בהשוואה למשתתפים מקבוצת האבנים בכליות (P=0.052).
תוצאות מודל הרגרסיה הלינארי, שכלל את כל המשתתפים במחקר, הראו כי ההמצאות של O. formigenes יכולה להפחית את כמות האוקסלאט באיסוף שתן במשך 24 שעות (β = −8.4, P = 0.047). בנוסף, לא נמצאה קורלציה בין זני Lac ו-Bif או LX ו-BX לאבני סידן או לאוקסלאט בשתן.
החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקר מדגישות את התפקיד של O. formigenes ביצירת אבני כליה והיפר-אוקסלוריה, שעשויות להיות בלתי תלויות במחלת אבני כליה. בנוסף, תוצאות המחקר מציעות כי למרות שלחלק מזני ה-Lac ו-Bif יש פוטנציאל פירוק אוקסלאט, הם ככל הנראה לא חלק מהחיידקים המרכזיים המפרקים אוקסלאט במיקרוביום של המעיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
