מגזין

רפואה בענן – שדרוג או סיוט למטופלים?

מהתיק הרפואי המהפכני שהגה ד"ר הנרי פלאמר ב-1907 ועד חוזה אחסון הנתונים של גוגל ומאיו קליניק, בינה מלאכותית וביג דאטה – רפואת העתיד כבר כאן

הכל החל לאחר סופת טורנדו רבת עוצמה, בדרגה 5, הקשה ביותר בסדרת סופות הקיץ שהותירה הרס, הרוגים וחורבן במימדי עתק במושגי הימים ההם בעיר קטנטנה וצעירה, שהיתה רק בת 29, באוגוסט 1883. רוצ'סטר שבארץ אלף האגמים, הלא היא מדינת מינסוטה בצפון המערב התיכון של ארה"ב, הוא שם העיר.

אם המנזר המקומי, שנחרדה למראה 37 הרוגים ויותר מ-200 פצועים קשה, תפסה יוזמה כשהציעה לממן בנייה ואחזקת בית חולים על מלוא צוותו, אולם בתנאי שהרופא ד"ר ויליאם וורל מאיו ייתן בו את מלוא השירותים הרפואיים כ"פול-טיימר".

ד"ר מאיו, ממוצא אנגלי, הגיע לרוצ'סטר ב-1863, כשהיתה בת תשע. הוא הקים יחד עם שני בניו הרופאים מרפאה קטנה שגם ביצעה ניתוחים קלים. ד"ר מאיו הרים את הכפפה, הביע הסכמתו לתכנית השאפתנית שהוצגה לפניו והמנזר רכש מיד קרקע על שטח של כ-36 דונם.

בית החולים החדש החל לפעול ב-1889 ובו היו 27 מיטות. תחילה בשם "בית החולים סנט מארי". בניו של ד"ר מאיו הפעילו אותו, אחד מהם שימש כיועץ ומפקח והם דאגו לצרף לצוות מומחים נוספים. צוות הרופאים, הפועל ומשתף זה את זה בידע שלו, נעשה עד מהרה לסימן ההיכר ולמוטו של המוסד הרפואי שלא מכבר דורג שוב כמס' 1 בצמרת בתי החולים המצוינים בארה"ב ומוערך גם כטוב ביותר בעולם.

לפני חמש שנים ב-2014, כשציין "מאיו קליניק" 150 שנה להיווסדו, טרח רופא מקומי לחטט בארכיונו ופרסם את רשימת "150 התרומות המשמעותיות ביותר של מאיו קליניק לרפואה המודרנית". שניים מרופאי בית החולים רב התהילה אף זכו בפרסי נובל. ברשימה המפוארת תמצאו, בין היתר, את גילוי הקורטיזון, ראשוניות בשימוש ברנטגן, פיתוח דרך מהירה לאבחון לקראת ניתוח, בידוד ההורמון העיקרי בבלוטת התריס, הקמת בנק הדם הראשון בתוך בית חולים, ביצוע הניתוח הראשון של החלפת ירך, פיתוח ושכלול הקונספט של הפעלת צוות רפואי אינטגרטיבי רב תחומי בהליכים שונים, ביצוע ניתוח לב פתוח ראשון ועוד.

איך הכל התחיל - התיק הרפואי של פלאמר

אחת "ההמצאות" - יצירת התיעוד הרפואי המשולב, ובמילים אחרות - תיק רפואי מלא של המטופל, משויכת לד"ר הנרי פלאמר (Plummer) והיא נולדה ב-1907. עד אז, הרופאים שרבטו הערות, רשמו לעצמם ממצאי בדיקות שביצעו או תרופות שהנפיקו למטופלים – הכל בפנקס רשימות כבד בכריכת עור עבה. ד"ר פלאמר חשב כי ראוי שכל "האפיזודות הנוגעות להיסטוריה הרפואית של המטופל" ירוכזו, במקום שיפוזרו בין ובתוך דפים של כתבי עת.

"המודל העסקי של גוגל מול מאיו קליניק עושה שימוש במסדי הנתונים שהחברה חולשת עליהם והיא גם מוכרת את הדאטה. גוגל", לדברי ד"ר לורנס גוסטין מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, "היא חברה עם סגנון פעילות טורפני בכל הנוגע לנתונים, סגנון שאיננו תואם את הנדרש בעסקים הרגישים בתחום הטיפול הרפואי"

פלאמר הציג את המערכת החדשה שבה כל מה שנוגע לטיפול רפואי שיינתן ב"מאיו קליניק" לחולה מסוים ירוכז בתיק אישי, כאשר מספר הזיהוי של המטופל, תאריך לידתו ושמו מתנוססים על הכריכה. בתוך התיק הזה, שיאוחסן במקום אחד עם גישה לכל רופא בבית החולים, יוכלו כל הרופאים שטיפלו בחולה לרכז את התיעוד והתרשומת הנדרשת וכן ממצאי בדיקות מעבדה, התכתבויות בין הרופא למטופל וגם בין כמה רופאים אם נדרשה חוות דעתם. הוא דאג ליישם טכנולוגיות תקשורת פנימיות בבית החולים תוך שימוש בטלגרף, בטלפון ובשפופרת אוויר שאפשרו העברה ושימור מידע באופן יעיל ומהיר. ד"ר פלאמר גם שכנע את הנהלת "מאיו קליניק" שתינתן הרשאת גישה לתיקי המטופלים לצורכי לימוד סטודנטים לרפואה ומתמחים וכן למחקר.

הרעיון החדשני הזה, המסמל את ראשית התיעוד הרפואי המודרני, היה באותם ימים מהפכני לכל הדעות, ועד מהרה אומץ בהתלהבות על ידי מוסדות רפואיים בכל העולם. אלא שבתוך זמן קצר גם הוביל למתח שלא ניתן להימלט ממנו, זה שבין השיתוף במידע רפואי בעל אופי פרטי, לבין עקרון השמירה על הסודיות הרפואית. זאת, במיוחד כאשר הובן הפוטנציאל האדיר הקיים בכריית נתוני מידע מתוך תיקים רפואיים של מטופלים עבור השגת תובנות רפואיות חדשות לגבי טיפולים, הצלחות או כשלונות של תרופות, תופעות הלוואי שלהן והבנה מעמיקה יותר של גורמים ודרכי התקדמות של מחלות. כל זאת, אל מול הזכות שאין עוררין עליה, שהמטופל רשאי למעשה לדרוש שכל המידע הזה, שהוא בעל אופי פרטי ואישי, יישמר בקפדנות ולא יגיע לעיני כל, או לפחות שתינתן הרשאה ממנו לקבלת המידע הזה.

הענן של מאיו קליניק בגוגל - מי ישמור על פרטיות המטופלים?

הסוגיה והמתח המובנה בנושא הזה עומדים לדיון שוב ושוב בשנים האחרונות ונדונים עתה מחדש לאחר ש"מאיו קליניק" הודיע בחודש שעבר כי חתם על חוזה עם "גוגל". חברת האינטרנט עם מנוע החיפוש הגדול בעולם העמידה לרשות המוסד הרפואי המוערך "פינה פרטית ובלעדית עבורו ב"ענן", שבו יוכל בית החולים לאחסן את כל המידע ההולך ומצטבר בתיקים הרפואיים של המטופלים. במהלך הזה העביר "מאיו קליניק" את כל מסד הנתונים הנוגע למטופליו מ"מיקרוסופט" בתום שנה של ניסוי ענק שבוצע בנושא הזה. ב"ענן" הפרטי תאוחסן במתכונת אלקטרונית כל פיסת מידע הנוגעת למטופל. לא בכדי קיבלה מערכת התיעוד החדישה, המבוססת על בינה מלאכותית ( AI - Artificial Intelligence), את השם "פרויקט פלאמר".

"גוגל" העמידה לרשות "מאיו קליניק" את היכולות והניסיון הענק שלה בשימוש ב-AI לשיפור הטיפול הרפואי, ובתיק של כל מטופל ייכללו פיענוח הדמיות רפואיות וגם תוצאות ניסויים חדשים בקריאת בדיקות הדמיה, אנליזות גנומיות, תחזיות הקשורות בהופעת מחלות (למשל מחלת כליות), חידושים הנוגעים לבדיקות סריקה כשמדובר במחלות עיניים ובגורמים לסוכרת. זהו רק קמצוץ מהדוגמאות. הסכם שיתוף הפעולה בין "גוגל" ל"מאיו קליניק" הוא לעשר שנים וענקית הטכנולוגיה תעמיד לרשות בית החולים את הניסיון האדיר שצברה באיסוף נתונים ולשם כך גם תקים משרד מיוחד בעיר רוצ'סטר כדי לספק את התמיכה הטכנית הנדרשת לפרויקט.

גם בישראל יש התלהבות גדולה מיכולות הבינה המלאכותית. ראשי קופות החולים, שהודיעו כי יטמיעו את עקרונותיה של הטכנולוגיה, תולים בה תקוות לשיפור וייעול השירותים למבוטחים וככלי מסייע לרופאים בקבלת החלטות רפואיות, לאבחון, לקביעת התרופות המתאימות למטופל ברמת דיוק גבוהה ולצורכי מחקר שיניב יישומים חדשניים

בכירי הנהלת בית החולים אמנם הכריזו על מחויבות נוקשה וקשיחה בהגבלת הגישה של אנשי "גוגל" למסד הנתונים הענק של "מאיו קליניק" - אלא שמומחים בנושאים טכנולוגיים בארה"ב החלו להצביע על כך שחרף כל ההצהרות הללו, "לנתונים הצבורים ב'ענן' יש מין נטייה שכזו לברוח ממנו ולנחות ביחידות העובדות במנותק מכל השאר". במילים אחרות: עלו חששות לפרימת כל החוקים העוסקים בשמירת הפרטיות. למען האמת, החוקים הללו ממש הולכים ומזדקנים מאחר שאינם מעודכנים בקצב החידושים הטכנולוגיים הצצים במהירות. גורמי החקיקה והרגולציה פשוט אינם מצליחים להדביק אותו.

ד"ר לורנס גוסטין מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון הצביע על הבעייתיות הקיימת בפרויקט החדיש: המודל העסקי של "גוגל" עושה שימוש במסדי הנתונים שהחברה חולשת עליהם וגם מוכרת את הדאטה. ד"ר גוסטין פועל במרץ להחלת רפורמה מרחיקת לכת בחוקי הפרטיות בהקשר למסדי נתונים ובעיקר בכל אלה הנוגעים לנתונים על בריאותם של מטופלים. "אני רחוק מלהיות משוכנע ש'גוגל' לא תעשה לצרכיה העסקיים שימוש כלשהו במידע הזה שדי בקלות ניתן לזהות בו את הבעלים – כלומר מי הם האנשים שהמידע הפרטי נוגע אליהם", אמר גוסטין לאחרונה בשיחה עם מגזין הטכנולוגיה Wired.

גוסטין טוען כי חברת הטכנולוגיה איננה אמורה להחזיק ברשותה מידע כזה אלא אם כן בעל המידע, כלומר המטופל, יעניק לה באופן מפורש ובהכרה מלאה את הסכמתו שתעשה בו שימוש, לאיזו מטרה, למי וכיצד. הוא מגלה סקפטיות לגבי "גוגל" וטוען כי יש לו סיבות לכך, "משום שמדובר בחברה עם סגנון פעילות טורפני בכל הנוגע לנתונים, סגנון שאיננו תואם את הנדרש בעסקים הרגישים בתחום הטיפול הרפואי".

הבעיה הזאת צצה לפני שנתיים באנגליה, שם התברר בחקירה מיוחדת של הרשויות כי אפליקציה בשם Streams, טכנולוגיית כריית מידע באמצעות AI שפותחה עבור רופאים ואחיות על ידי חברה בשם DeepMind  ובשיתוף שירותי הבריאות הלאומיים של בריטניה, ה-NHS, עברה על החוק עוד בניסוי כאשר לחברה ניתנה גישה רחבה ומוגזמת מעל ומעבר למה שתוכנן, ל-1.6 מיליון תיקים רפואיים אישיים של מבוטחי ה-NHS. כמובן, עלה חשד שבמידע הזה נעשתה פעילות עסקית כלשהי.

לאחרונה, גם במערכת הבריאות בישראל יש התלהבות גדולה בכל הנוגע ליכולות הבינה המלאכותית. ראשי קופות החולים, שהודיעו כי יטמיעו את עקרונותיה של הטכנולוגיה הזאת, תולים בה תקוות לשיפור וייעול השירותים שהם מעניקים למבוטחים וככלי מסייע לרופאים בקבלת החלטות רפואיות, לאבחון, לקביעת התרופות המתאימות למטופל ברמת דיוק גבוהה ולצורכי מחקר שיניב יישומים חדשניים.

ב-2017 הוערך שוויה של הבינה המלאכותית ברפואה העולמית ב-719 מיליון דולר וב-2025 היא כבר אמורה לנסוק לכדי 18.1 מיליארד. קצב גידול שנתי בשש השנים הבאות של כ-50%

חלקה של ה-AI בעולם הרפואה הולך ומתרחב בקצב מסחרר ולא מעט חברות הייטק משקיעות סכומי עתק בתחום הזה משום שהיא נתפשת כ"טכנולוגיה שיכולה לשעתק ולהגביר את התפקודים הקוגניטיביים האנושיים", החל מניתוח נתונים מתוך מסדי-ענק וכלה בהצעת דרכי פעולה לטיפול וחיזוי תוצאי טיפול רפואי על בסיס תוצאות אנליזת הנתונים לאבחון. בלא מעט תחומים רפואיים נכנסת ה-AI  במלוא העוצמה" באונקולוגיה, בנוירולוגיה, בקרדיולוגיה , בחיזוי סיכונים לתחלואה ותמותה, בניבוי תגובות של תרופות, בתכנון טיפולי הקרנות.

ב-2017 הוערך שוויה של הבינה המלאכותית ברפואה העולמית ב-719 מיליון דולר וב-2025 היא כבר אמורה לנסוק לכדי 18.1 מיליארד. קצב גידול שנתי בשש השנים הבאות של מעל 49.6% (!).

בשלב זה קיים מחסור עולמי במומחי AI המיומנים בנושאי הטיפול הרפואי ובניהול מערכות בריאות ובמיוחד מומחים לשיפור היעילות בגילוי ופיתוח מהיר יותר של תרופות, ניהול ניסויים קליניים ופתרון בעיות קליניות סבוכות.

בין חברות הטכנולוגיה הגדולות שהגבירו את ההשקעות שלהן בנושאי AI לצורכי רפואה אפשר למצוא את "סיריס" שחשפה מערכת תוכנה עבור טיפולי הקרנה אונקולוגיים לקבלת החלטות טובות יותר של הרופאים כמו כמה טיפולים ובאילו רמות הקרנה לבצע בהתאמה אישית לחולה. גם Nvidia מרחיבה את הפלטפורמה שלה בתחום ההדמיות, "אינטל" והיחידה לנושאי טיפול רפואי ב"ג'נרל אלקטריק" חברו לספק באמצעות AI "אזהרות אבחוניות" ופיענוח בדיקות עבור חולים במצבי חולי מורכבים, תוך שימוש בהדמיות משוכללות, ואילו "סימנס" השיקה תוכנה כדי לסייע בטיוב דיוק ובפיענוח תוצרי CT חזה.

כל הגורמים שעוסקים בקידום AI במערכות הבריאות ובעולם הרפואה תולים בה תקוות שגם תסייע בהוספת זמן לרופא כדי לטפל טוב יותר בחולה שלו ולשיפור האינטראקציה ביניהם.

עם זאת, מחקר חדש שפורסם בספטמבר השנה ב-Lancet Digital Health על ידי צוות מבית החולים האוניברסיטאי בברמינגהם, בשיתוף ה-NHS, ניסה לצנן מעט את ההתלהבות. פרופ' אלסטר דניסטון (Alastair Denniston), שהיה שותף בכתיבת דו"ח המחקר, אמר כי נעשתה בו השוואה בין יכולת ה-AI לפרש ולפענח במהירות עשרות הדמיות רפואיות, תוך שימוש באלגוריתם "למידת עומק". המחקר העלה כי התוצאות שהושגו תוך שימוש בטכנולוגיה הזאת אמנם היו מעודדות מאוד אבל יחסית היו די דומות לתוצאי הפיענוח שסיפקו מומחים באבחון. המכונה במקרה הזה לא ניצחה את האדם. בהתמודדות הזאת נרשם לכל היותר תיקו, התבטא פרופ' דניסטון.

יחד עם זאת הודה דניסטון כי העבודה נעשתה בהיקף מצומצם בהקשר ל-14 מחלות שונות, והיו בה מגבלות. מה שאומר שגם התוכנות הכי משוכללות הקיימות כיום צריכות עדיין להשתכלל עוד יותר כדי להצביע על היתרון הטמון בהן על פני הגורם האנושי – במיוחד כשמדובר באבחון.

מערכות AI במחקר הזה זיהו מחלות ברמת דיוק של 87% מהזמן בהשוואה ל-86% באבחון שנעשה על ידי רופא מומחה מנוסה, ובאופן מתוקן היה יתרון המכונה על פני המומחים האנושיים רק 93% לעומת 91%. בין המגבלות: המומחים האנושיים, בניגוד למערכת הממוחשבת שביצעה כריית מידע ממסדי נתונים גדולים, חסרו פרטי מידע רבים על המטופלים שלהם. "למידת עומק", אמר פרופ' דניסטון, "עשויה להיות כלי  עבודה רב עוצמה ומרשים מאוד, אבל הרופאים שיתחילו להשתמש במערכת AI זאת יצטרכו גם להציג שאלה קריטית: מהי התוספת המעשית המוחלטת שיש בה עבור הפרקטיקה הקלינית?".

ובכל זאת, גם פרופ' דניסטון מודה כי הוא עדיין אופטימי לגבי הפוטנציאל הענק הגלום ב-AI. לדבריו, צריך יהיה להציפה ובעיקר לשכלל אותה. התועלת המיידית של מערכת AI לשם פענוח הדמיות תהיה בראש ובראשונה עבור מי שאיננו מומחה מיומן ומנוסה בתחום, וגם להיות סמוך ובטוח שהמערכת הזאת לא תטעה".

נושאים קשורים:  רפואה בענן,  בינה מלאכותית,  ביג דאטה,  מאיו קליניק,  גוגל,  חדשות,  פרטיות החולה,  מגזין
תגובות
 
28.11.2019, 00:06

כמו שלימד אותי מורי ורבי ד"ר אילן צים: כל המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
https://saharareporting.com/2019/09/19/ai-could-reinvent-medicine-or-become-a-patients-nightmare/