מחקרים

איזו גישה ניתוחית עדיפה לכריתת ערמונית בעקבות הגדלה שפירה?

החוקרים ביצעו השוואה בין ניתוח באמצעות רובוט לבין ניתוח פתוח פשוט לכריתת הערמונית אצל גברים עם היפרפלזיה שפירה של הערמונית ומצאו כי הניתוח באמצעות הרובוט יעיל באותה במידה ואף בטיחותי יותר

18.02.2019, 13:07
ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את ההשוואה הפרוספקטיבית הראשונה שנעשתה בין ניתוח באמצעות רובוט (RASPי– robot assisted) לבין ניתוח פתוח פשוט (OSP – open simple) לכריתת ערמונית מוגדלת.

החוקרים ביצעו ניתוח פרוספקטיבי של 41 מטופלים שעברו ניתוח בעקבות היפרפלזיה שפירה של בלוטת הערמונית בשנים 2014-2017 באחד משני מוסדות אוניברסיטאיים. המטופלים חולקו לפי סוג הניתוח שעברו (OSP או RASP) ועברו זיווג לפי גיל, נפח הערמונית, BMI ורמות PSAי(prostate-specific antigen). שתי הקבוצות היו תחת מעקב במשך שלושה חודשים ונעשתה השוואה של התוצאים הפוסט-ניתוחיים והתפקודיים של המטופלים.

תוצאות המחקר חשפו כי לשישה מטופלים (40%) מהקבוצה של המטופלים שעברו OSP ולשבעה מטופלים (27%) מהקבוצה של המטופלים שעברו RASP היה צורך בקטטר לאחר הניתוח כתוצאה מהופעה חוזרת של אצירת שתן.

כמות הדם שאבדה במהלך הניתוח הייתה נמוכה יותר באופן מובהק בקבוצת ה-RASPי(539 בהשוואה ל-274 מ"ל), אך משך הניתוח היה ארוך יותר באופן משמעותי (134 בהשוואה ל-88 דקות). מטופל אחד שעבר RASP חווה סיבוך של Clavein-Dingo ברמה 2, בזמן שבקבוצת ה-OSP, ארבעה מטופלים חוו סיבוכים משמעותיים (27%): מטופל אחד עם קרע בשלפוחית השתן (דרגה 3), מטופל אחד פיתח טרומבוזיס בוורידים העמוקים (דרגה 2) ושני מטופלים נזקקו למנות דם (כל אחד נזקק למנה אחת, דרגה 2). בנוסף, שני מטופלים (אחד מכל קבוצה) חוו אצירת שתן לאחר הסרת הקטטר ונזקקו להחלפת הקטטר.

החוקרים מצאו כי בתקופה המעקב אחר המטופלים, השיפור היה משמעותי ודומה בין שתי הקבוצות מבחינת ה-IPSSי(International Prostate Symptom Scores), זרימת השתן (uroflowmetry) ונפח שארית השתן (post-void residual volume) בין שתי הקבוצות.

המסקנות של החוקרים היו כי RASP מוביל לתוצאים תפקודיים דומים לאלה שמתקבלים ב-OSP, בזמן שהוא גם בעל פרופיל בטיחותי טוב (אולי אפילו טוב יותר). התוצאות של החוקרים מציעות כי RASP הוא הליך ניתוח חיוני, יעיל וייתכן אפילו שעדיף על הניתוח הפתוח.

מקור: 

Mourmouris, P. et al. (2019) BJU International 123,2.

נושאים קשורים:  מחקרים,  היפרפלזיה שפירה של הערמונית,  ניתוח באמצעות רובוט,  ניתוח פתוח,  אצירת שתן,  כריתת ערמונית
תגובות
 

בכל מאמר מחוייבים החוקרים לדווח האם יש להם עניין, כלכלי או אחר, במחקרם. דיווח זה - אם כן ואם לאו - יש לדעתי להוסיף בכל פרסום .

בכל מאמר מחוייבים החוקרים לדווח האם יש להם עניין, כלכלי או אחר, במחקרם. דיווח זה - אם כן ואם לאו - יש לדעתי להוסיף בכל פרסום .

אנונימי/ת
18.02.2019, 18:10

האם פרופ אופיר הנו פרופסור אמריטוס?
האם הורחק בשעתו ממחלקת עיניים תל השומר על ידי פרופ בלומנטל
לאחר שעמד מאחורי פירסום במעריב מדיקל גורנאל שגילה תרופה ל "סרטן העין"?