מטרת המחקר הייתה להציג את הממצאים מבית החולים שעלו לגבי טיפול באבנים בדרכי השתן אצל מטופלים עם כליות אנומליות ולהדגיש את הצורך בגישה מבוססת אלגוריתם לקבלת החלטות טיפוליות לגבי כל אחד מסוגי האנומליות.

החוקרים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של מידע לגבי כל המטופלים שהגיעו ליחידת הכליות עם אבנים בדרכי השתן וכליות אנומליות בין ינואר 1990 עד יולי 2014. החוקרים בחנו את המאפיינים הטרום הניתוחיים של כל המטופלים ואת הגישה הטיפולית שנבחרה.

תוצאות המחקר הראו שהשיטה הניתוחית הנפוצה ביותר בה השתמשו הייתה PCNLי(Percutaneous nephrolithotomy) ולאחריה שיטת ה-URS הגמיש (flexible ureterorenoscopy). המופע הקליני הנפוץ ביותר איתו הופיעו המטופלים היה כאב.

שיעור פינוי האבנים הכולל בהקשר של PCNL ו-URS גמיש היה 85.8% במקרים של מטופלים עם כליות אנומליות. שיעורי פינוי האבנים אצל מטופלים עם כליות אקטופיות, כליות פרסה, כליות מסובבות ומחלת כליות פוליציסטית אוטוזומלית דומיננטית בהקשר של PCNL ו-URS גמיש היו דומים: 86%, 88%, 76% ו-83%, בהתאמה ו-81.2%, 80%, 92% ו-100%, בהתאמה. על סמך התוצאות הללו, החוקרים פיתחו אלגוריתם טיפולי.

החוקרים הסיקו כי הטיפול באבנים אצל מטופלים עם כליות אנומליות יכול להשתנות על פי גודל האבן, המיקום, הצפיפות, האנטומיה של אגן הכליה והניקוז. שיטה המבוססת על אלגוריתם יכולה לעזור למנתחים בקבלת ההחלטות לגבי הטיפול המתאים ביותר באוכלוסייה זו.

מקור: 

Singh, A.G. et al. (2019) BJU International 123,2.