מטרת המחקר הייתה להשוות את התוצאים הרדיולוגים והקליניים של טיפול אנדוסקופי בהחזר שלפוחית-שופכן ראשוני (VUR- vesicoureteral reflux) עם PPC-Vantris®י(polyacrylate-polyalcohol copolymer) לבין Dx/HA-Deflux®י(dextranomer-hyaluronic acid copolymer).

החוקרים ביצעו מחקר קליני אקראי בין אוקטובר 2014 לאפריל 2017 בו השתתפו מטופלים עם VUR ראשוני בדרגות 3-4 שהזדקקו לטיפול אנדוסקופי (ET- endoscopic treatment). החוקרים לא כללו במחקר מטופלים שנגמלו לחיתולים (toilet-trained) וסבלו מתסמינים בדרכי השתן התחתונות.

החוקרים חילקו את המטופלים בצורה אקראית לשתי קבוצות: קבוצת PPC וקבוצת Dx/HA. לאחר שישה חודשים שהמטופלים קיבלו טיפול אנדוסקופי הם עברו בדיקת ציסטואותרוגרמה (VCUG- voiding cystourethrography). אם נמצא בבדיקה שעדיין קיים VUR, המטופלים קיבלו טיפול ET שני. החוקרים הגדירו הצלחה רדיולוגית כאשר רמת ה-VUR לאחר ההתערבות הייתה 0 והצלחה קלינית הוגדרה כהפסקה בדלקות בדרכי השתן במהלך תקופת המעקב.

החוקרים מצאו 46 מטופלים שהתאימו להיכנס למחקר אך שניים מתוכם סירבו להשתתף. בסופו של דבר, נכללו 44 מטופלים עם 73 שופכנים עם החזר. בקבוצת ה-PPC היו 34 ובקבוצת ה-Dx/HA היו 39. שתי הקבוצות היו הומוגניות ובנות השוואה מבחינה סטטיסטית. זמן המעקב הממוצע היה 27.6 חודשים.

החוקרים מצאו כי שיעורי ההצלחה הרדיולוגיים (82.2%) ושיעורי ההצלחה הקליניים (92.3%) היו דומים בין שתי הקבוצות (p< 0.05). הנפח של חומרי המילוי בהם השתמשו במטופלים הללו באופן מוצלח היה גדול יותר בקבוצת ה- Dx/HAי(p< 0.05). החלק המרוחק של השופכן נכרת בכל המקרים של השתלת שופכן לאחר טיפול PPC. עם זאת, החלק המרוחק של השופכן שומר בכל המקרים בהם הושתל שופכן לאחר זריקות של Dx/HA.

המסקנות של המחקר הראו כי ל-PPC ול-Dx/HA ישנם תוצאים דומים, אך יש לשים לב כי השתלה חוזרת של שופכן לאחר טיפול אנדוסקופי עם PPC היא מסובכת כתוצאה מפיברוזיס באזור השופכן.

מקור:

Garcia-Aparicio, L. et al. (2018) World Journal of Urology 36,10.