תסמונת שלפוחית השתן הכאובה (Interstitial cystitis/bladder pain syndrome) מאופיינת בדלקת בשלפוחית השתן המופיעה ללא עדות לזיהום חיידקי. אף על פי שזיהום ויראלי עשוי להיות גורם אטיולוגי, כיום אין הרבה מחקרים בנושא.

החוקרים לקחו דגימות משלפוחית השתן של מטופלים עם תסמונת שלפוחית השתן הכאובה וממטופלים הסובלים מאי נקיטת שתן במאמץ (stress urinary incontinence) שהיוו את קבוצת הביקורת. החוקרים בדקו המצאות של רנ"א של הווירוס EBVי(Epstein-Barr) בדגימות באמצעות היברידיזציה והמצאות של דנ"א של הווירוס באמצעות PCR כמותי בזמן אמת (quantitative real-time polymerase chain reaction), סרולוגיה וצביעות אימונוהיסטוכימיות.

במחקר השתתפו 16 מטופלים שאובחנו בתסמונת שלפוחית השתן הכאובה עם נגע על שם הונר (Hunner lesion),י23 מטופלים ללא תסמונת שלפוחית השתן הכאובה או נגע על שם הונר ו-10 משתתפים בקבוצת הביקורת. שיעורי ההמצאות של רנ"א של EBV באמצעות טכניקת היברידיזציה בדגימות שנלקחו משלפוחית השתן ממטופלים עם בהשוואה למטופלים בלי התסמונת והנגעים היו 50% בהשוואה ל-8.6%. בקרב קבוצת הביקורת לא נמצא רנ"א של EBV באף אחת מהדגימות.

באנליזת PCR כמותי בזמן אמת נמצא דנ"א של EBV ב-68.8% בהשוואה ל-16.7% מהדגימות שנלקחו ממטופלים עם, בהשוואה לבלי, התסמונת והנגעים. החציון של העומס הוויראלי היה 1,836 עותקים למ"ל (טווח 216-75,144). רק בדגימה אחת שנלקחה מקבוצת הביקורת היה PCR חיובי ל-EBV. כמו כן, כל בדיקות הדם שנלקחו ממטופלים המאובחנים בתסמונת הראו זיהום קודם ב-EBV.

החוקרים מצאו עדות לזיהום ב-EBV בקרב 87.5% בהשוואה ל-17.4% מהדגימות שנלקחו משלפוחית השתן של מטופלים עם, או בלי, תסמונת שלפוחית השתן הכאובה ונגעים על שם הונר בקרב 46.2% מטופלים עם התסמונת. הצביעות האימונוהיסטוכימיות ל-CD3 ו-CD20 הראו שזיהום ב-EBV מופיע בעיקר בתאים לימפוציטים מסוג T בשלפוחית השתן אצל אותם מטופלים עם התסמונת.

מסקנות המחקר היו שזיהום בשלפוחית השתן הנגרם כתוצאה מ-EBV ומשפיעה בעיקר על תאי T, עשוי להיות קשור לפתוגנזה של הדלקת הכרונית אצל המטופלים הסובלים מתסמונת שלפוחית השתן הכאובה.

מקור: 

Jhang, J.F. et al. (2018) the Journal of Urology 200, 3.