בישראל חיים כיום 28,249 גברים שאובחנו עם סרטן חודרני של הערמונית מאז 1990, מהם 9,994 גברים שאובחנו בחמש השנים האחרונות (2015-2011). ב-2015 נפטרו 466 גברים מסרטן חודרני של הערמונית. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגר – 75 ומעלה. פרטים אלה ונוספים מסרה אתמול (ג') פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, לרגל היום הבינלאומי למודעות לסרטן הערמונית שיחול ב-15 בספטמבר.

על פי הנתונים העדכניים (נכון לספטמבר 2018), סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל. בשנת 2015 חלו 2,064 גברים בסרטן חודרני של הערמונית. הסיכון לסרטן הערמונית גבוה יותר בגברים יהודים ו"אחרים" בהשוואה לערבים, ועולה עם הגיל. עיקר התחלואה בכל קבוצות האוכלוסיה היא בבני 65 ומעלה.

בגברים יהודים נצפתה בשנים 2008-1990 עלייה מובהקת במגמות ההיארעות, בקצב גבוה בשנים 1994-1990 ובקצב נמוך יותר בשנים 2008-1994. מאז 2008 נצפית ירידה מובהקת בסיכון למחלה, עם שיעור שינוי שנתי של 7%. בגברים ערבים, המגמות דומות: בשנים 2005-1990 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות המחלה, מאז 2005 נצפית ירידה מובהקת בסיכון, עם שיעור שינוי שנתי של 4%.

מגמות אלו תואמות לתחילת השימוש בבדיקת PSA בישראל, מתחילת שנות ה-90. ב-2002 פורסמו הנחיות חדשות, שלא להמליץ על בדיקה זו לגברים בני 75 ומעלה. ב-2008 עודכנו ההמלצות והורו על הימנעות משימוש בבדיקה זו כאמצעי לגילוי מוקדם בכלל האוכלוסיה בסיכון רגיל למחלה. הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת כנראה גם שינויים אלה.

שיעור ההישרדות מהמחלה לחמש שנים גבוה מאוד בקרב היהודים (מעל 95%), ונוטה לעלות במי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר. גם בקרב הערבים שיעור הישרדות גבוה (86%) אולם נמוך יותר מאשר ביהודים. אין עלייה בהישרדות במאובחנים בשנים מאוחרות יותר. ייתכן שהבדלים הללו משקפים שיעור שונה של אבחון יתר בשתי קבוצות האוכלוסיה.

סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו בישראל מבחינת תמותה מסרטן. בשנת 2015 נפטרו מהמחלה 466 גברים. עיקר התמותה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה).

בהשוואה בינלאומית: בעוד ששיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בגברים ישראלים דומה לשיעורה במדינות אירופה שבהן המחלה שכיחה, שיעור התמותה מהמחלה בישראל נמוך מזה המדווח במדינות אלו. שיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים גבוה מאוד (מעל 90%) ודומה לזה שבמדינות מפותחות אחרות.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מסרה: "הנחיות משרד הבריאות, ארגוני הבריאות המובילים בעולם והאגודה למלחמה בסרטן, אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה יזומות בקרב גברים בריאים לשם אבחון סרטן הערמונית. במיוחד לגברים הנמצאים בסיכון גבוה, בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן, מומלץ להתייעץ עם הרופא ולשקול את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון.

"במקרה שמאובחן סרטן הערמונית, חשוב להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה לנקוט: טיפול רפואי מיידי, מעקב אקטיבי או מעקב פסיבי. חשוב להבין את האופציות הטיפוליות השונות ולבחור במתאימה במיוחד למצב הרפואי של המטופל ולהעדפותיו".

היום (5 בספטמבר) מקיימת האגודה למלחמה בסרטן במטה שלה בגבעתיים יום עיון בנושא סרטן הערמונית המיועד לאנשי מקצוע העוסקים בתחום זה וכן לחולי סרטן הערמונית ובנות זוגם. מנחה: ד"ר רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, יועץ האגודה למלחמה בסרטן. נושאי יום העיון: גורמי סיכון, דרכי אבחון ומניעה, הטיפול הקרינתי בסרטן הערמונית וטיפול הורמונלי וכימי ותפקוד מיני בעת ההתמודדות עם סרטן הערמונית.