היסטוריה משפחתית של סרטן שלפוחית השתן ידועה כגורם לסיכון מוגבר להופעת ממאירות זהה או ממאירות אחרת בקרב קרובי משפחה. עם זאת, המחקרים הקודמים שבוצעו אשר בדקו את הקשר הזה לא ביצעו תקנון לעישון בקרב בני המשפחה.

החוקרים ביצעו מחקר מבוסס אוכלוסייה בנוגע לסיכון לממאירות בקרב קרובי משפחה של מטופלים עם סרטן שלפוחית השתן ושל קבוצת ביקורת תואמת. במחקר הנוכחי לא נכללו תתי סוגים וריאנטים על מנת לשפר את ההבנה של הופעת ממאירות משפחתית.

החוקרים איתרו מטופלים עם קרצינומה של תאי המעבר (urothelial carcinoma) באמצעות ה-Utah Cancer Registry והתאימו לכל מטופל 5 נבדקים תואמים שאותרו באמצעות ה-Utah Population Database, ללא אירוע של ממאירות. על מנת לקבוע את הסיכון לסרטן בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה, דרגה שנייה, בני דודים ראשונים ובני זוג, החוקרים השתמשו ברגרסיית קוקס.

במחקר נכללו 229,251 קרובי משפחה של מטופלים עם סרטן ו-1,197,552 קרובי משפחה של משתתפים מקבוצת הביקורת. החוקרים ביצעו אנליזה משנית שלא כללה משפחות עם סיכון מוגבר לממאירויות שקשורות בעישון על מנת לבצע תקנון לסטטוס עישון. כל המבחנים הסטטיסטים שבוצעו היו דו כיווניים.

תוצאות המחקר הראו כי קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה של מטופלים שחלו בסרטן היו בסיכון גבוה יותר להיות מאובחנים בכל סוג של ממאירות (יחס הסיכונים= 1.06, רווח בר סמך 95%= 1.03-1.09, P<0.001, יחס הסיכונים= 1.04, רווח בר סמך 95%= 1.02-1.07, P= 0.001) ובסיכון גבוה יותר לממאירות של תאי המעבר (יחס הסיכונים= 1.73, רווח בר סמך 95%= 1.50-1.99, P< 0.001; יחס הסיכונים= 1.35, רווח בר סמך 95%= 1.21-1.51, P< 0.001).

אנליזה ספציפית מצאה סיכון מוגבר לממאירות בשלפוחית השתן (יחס הסיכונים= 1.69, רווח בר סמך 95%= 1.47-1.95, P<0.001), בכליות (יחס הסיכונים= 1.30, רווח בר סמך 95%= 1.08-1.57, P= 0.006), בצוואר (יחס הסיכונים= 1.25, רווח בר סמך 95%= 1.06-1.49, P=0.01) וסרטן ריאות (יחס הסיכונים= 1.34, רווח בר סמך 95%= 1.19-1.51, P< 0.001) בקרב בני משפחה מדרגה ראשונה.

בקרב בני משפחה מדרגה שנייה, נמצא כי קיים סיכון מוגבר לסרטן בשלפוחית השתן (יחס הסיכונים= 1.35, רווח בר סמך 95%=1.2-1.5, P<0.001)  ולסרטן בבלוטת התריס (יחס הסיכונים= 1.18, רווח בר סמך 95%= 1.03-1.35, P=0.02). בקרב בני זוג נמצא סיכון מוגבר לסרטן בלוע (יחס הסיכונים= 2.68, רווח בר סמך 95%= 1.02-7.05, P=0.04) ולסרטן בצוואר (יחס הסיכונים= 1.57, רווח בר סמך 95%= 1.13-2.17, P=0.007). התוצאות הללו לא השתנו בצורה משמעותית לאחר התקנון להתנהגויות הקשורות בעישון.

המסקנות של החוקרים היו כי ממאירות של תאי המעבר מהווה גורם סיכון משפחתי שאינו תלוי בעישון, עם סיכון מוגבר של קרובי משפחה לחלות באותו סוג סרטן ובסוגים אחרים, מה שמציע כי ייתכן שקיים בסיס גנטי או סביבתי משותף. היכולת לזהות משפחות עם סיכון סטטיסטי מובהק לממאירות של תאי מעבר שאינה קשורה לעישון יכולה להיות מאוד אינפורמטיבית עבור מחקרים של הקשרים גנטיים.

מקור: 

Martin,C. et la. (2018) Journal of the National Cancer Institute 110,5.