כריתת כליה

החיפוש אחר טיפול מונע איסכמיה כלייתית בעת כריתת כליה חלקית ממשיך

מחקר קליני, כפול סמיות, אקראי השווה בין מניטול תוך-ורידי לטיפול אינבו במהלך כריתת כליה חלקית בחולים עם תפקוד כלייתי תקין

28.03.2018, 17:10
תאי כליה (צילום: אילוסטרציה)

מניטול משמש כחומר המגן על הכליות אשר אמור להקל על ההשפעה של איסכמיה כלייתית במהלך ניתוח משמר נפרונים (nephron sparing surgery- NSS). טיפול רוטיני זה לא נבדק במחקרים קפדניים. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של עירוי מניטול לפני איסכמיה במהלך NSS על תוצאי תפקוד כלייתי.

המחקר בוצע בתבנית פרוספקטיבית, אקראית, כפולת-סמיות ומבוקרת בהשתתפות 199 חולים אשר היו מיועדים לעבור NSS עם שיעור סינון גלומרולרי משוער (eGFR) השווה או גדול מ-45 מיליליטר/דקה/1.73².

המשתתפים חולקו בצורה אקראית לקבל מניטול (12.5 גרם) או טיפול אינבו תוך-ורידי במהלך 30 דקות לפני הידוק כלי הדם של הכליה. התוצא העיקרי שנבדק היה ההפרש ב-eGFR בין שתי הקבוצות שישה חודשים לאחר הניתוח.

בתחילת המחקר הגיל החציוני של החולים היה 58 שנים וה-eGFR החציוני היה 88  מיליליטר/דקה/1.73². כאשר בוצעה השוואה של טיפול אינבו עם עירוי מניטול, ההבדל המתוקנן היה 0.2 יחידות eGFR לאחר שישה חודשים. הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.9), כאשר הגבול העליון של רווח בר-הסמך של 95% (-3.1-3.5) שלל השפעה רלוונטית קלינית המיוחסת למניטול. מגבלות המחקר, הינן בין היתר, העובדה כי בוצעה הערכה של מנת מניטול בודדת וכי לכלל החולים היה תפקוד כלייתי מצוין בטרם הניתוח.

מסקנת החוקרים היא כי עירוי מניטול במינון 12.5 גרם במהלך NSS לא מדגים יתרון קליני לעומת הידרציית נוזלים סטנדרטית בחולים עם תפקוד כלייתי תקין בטרם הניתוח. אין צורך להשתמש במניטול בנסיבות ניתוחיות אלו.

מקור: 

Spaliviero, M. et al. (2017) European Urology. 73(1), 53

נושאים קשורים:  כריתת כליה,  מניטול,  איסכמיה,  NSS,  מחקרים
תגובות