מגזין

עתיד הניתוחים הרובוטיים

מחקר שקשר בין שימוש ברובוטים לבין מותם של 144 מנותחים העלה מחדש את השאלה לגבי יעילות ונחיצות המערכות

ניתוחים רובוטיים (צילום: אילוסטרציה)

ניתוח באמצעות רובוטים רפואיים נחשב לאחת מפריצות הדרך הגדולות של העשורים האחרונים ברפואה, וככלי לצמצם את הסיכון למנותחים, לאפשר החלמה מהירה יותר ובאופן כללי - לנצל את הטכנולוגיה הרובוטית לטובת ניתוחים מדויקים.

ואולם, מחקר שבדק נתונים מ-14 שנים של ניתוחים בעזרת רובוטים בארה"ב העלה, כי ניתוחים אלה היו קשורים ב-144 מקרי מוות במהלך שנים אלה, ובאלפי תקלות. המחקר העלה מחדש את השאלות לגבי היעילות והבטיחות של השימוש במערכות אלו, היקרות משמעותית מהניתוחים שנעשים ללא השימוש בהם.

144 מקרי מוות ב-14 שנה

החוקרים בדקו את כלל הניתוחים הרובוטיים שהתבצעו בין השנים 2000 ל-2013. כ-1.7 מיליון ניתוחים רובוטיים נרשמו בשנים אלה, במהלכם נרשמו 10,624 אירועים שליליים, שמהם 144 הסתיימו במות המנותח, 1,391 בפציעתו, וב-8,061 הסתכם האירוע בתקלה למערכת הרובוטית בלבד. כל הנתונים הגיעו מה-FDA, על בסיס דיווחי בתי החולים עצמם.

הרובוט במהלך ניתוח בבי"ח הדסה (צילום: יח"צ)

מערכת רובוטית במהלך ניתוח בבי"ח הדסה (צילום: יח"צ)

מספר מקרי המוות עקב סיבוך רפואי וכירורגי ירד דרמטית בארה"ב בין השנים 1999 ל-2009 - בדיוק כאשר טכנולוגיית הניתוח הרובוטי נעשתה יותר ויותר פופולרית

ניתוח הנתונים הוצגו לראשונה עוד בינואר, במהלך הכנס השנתי של החברה האמריקאית לכירורגיית בית החזה, אך הם פורסמו בחודש האחרון באתר arXiv.org של אוניברסיטת קורנל וזכו לחשיפה תקשורתית ברחבי העולם.

הצוות שחיבר את הדו"ח כלל מומחים מ-MIT, אוניברסיטת אילינוי ומוסדות אחרים. הוא ציין, כי למרות העובדה שמרכזים רפואיים רבים בעולם מאמצים את הטכנולוגיה הרובוטית הזעיר-פולשנית, שיעור בלתי-זניח של תקלות, סיבוכים וקשיים טכניים עדיין קיימים בעת הפעלת המערכות הללו בפרוצדורות רפואיות.

התקלות שמנו מחברי הדו"ח היו: שברים של חלקי המערכת הרובוטית וכלי ניתוח שנפלו לתוך הגוף של המנותח או גרמו לכוויות (14.7% מכלל האירועים השליליים - 1,166); תקלות חשמליות כמו ניצוצות שגרמו לכוויות בעור וכיבוי פתאומי של המערכת החשמלית (10.5%); ותקלות אחרות שגרמו להתארכות הפרוצדורות (כ-5%).

מחברי הדו"ח הדגישו, כי יחסית מדובר במספר קטן של מקרי מוות מכלל הניתוחים שבוצעו בתקופה הנ"ל, וכם כי ככל שהניתוח פחות מורכב ומסובך ויותר שכיח, קיים סיכוי יותר נמוך לתקלות ולשיבושים.

עד לפני כמה שנים, ההערכה היתה כי עד שנת 2021, השוק העולמי של ניתוחים רובוטיים יגיע לכדי 20 מיליארד דולר. ניתוחים רובוטיים נעשים כיום בעיקר בתחום הגינקולוגי והאורולוגי – ובהם יש מספר נמוך של פציעות. לעומת זאת, יש עדיין יותר תקלות בפרוצדורות מורכבות במיוחד כמו ניתוחים קרדיווסקולריים, וניתוחי ראש-צוואר.

בין השנים 2011-2004, ציינו מחברי הדו"ח, השיעור הממוצע השנתי של תקלות היה 550 ל-100 אלף פרוצדורות ובשנת 2013 הוא הגיע לשיא של 1,000 ל-100 אלף ניתוחים. שיעור ממוצע שנתי של מקרי מוות בעת ניתוח במערכת רובוטית נותר יציב ולא עלה מאז 2007 . ממצא זה, ציינו עורכי המחקר, עשוי להיות ראייה לכך שהמנתחים לא נקטו לפני כן בצעדים פרו-אקטיביים ועתה הם נוקטים בהם כדי למנוע טעויות ותקלות.

הדו"ח מצטט גם מסמך של ה-CDC משנת 2012, לפיו מספר מקרי המוות עקב סיבוך רפואי וכירורגי ירד דרמטית בארה"ב בין השנים 1999 ל-2009 - בדיוק כאשר טכנולוגיית הניתוח הרובוטי נעשתה יותר ויותר פופולרית במערכת בתי החולים. שעור מקרי המוות הכולל ל-100 אלף נפש ירד בעשור הנ"ל ב-39%, לכדי 71.3 ל-100 אלף בקרב בגירים בני 85 ומעלה; ב-37% - לשיעור של 51.4 ל-100 אלף בקרב בני 84-75; ב-38% - ל-27.9 ל-100 אלף בקרב בני 74-65; וב-28% - ל-8.9 ל-100 אלף בגירים בגילים 64-45 .

רופאים מעודדים מטופלים לעבור ניתוח רובוטי

במחקר שפורסם ב-JAMA ב-2013 צוין, כי הרופאים נוהגים לעודד מטופלים לעבור ניתוחים רובוטיים משום שאלו דורשים פרק זמן קצר יותר של התאוששות והחלמה, החתכים והתפרים קטנים יותר, יש פחות צלקות וגם סיכון נמוך יותר לזיהומים.

המחקר דאז בחן את הסוגיה לגבי ניתוחים של סרטן הערמונית – כאלו שנעשו באמצעות רובוט, כולל כריתת ערמונית, תוך השוואה להליך הניתוחי הרגיל.

ה-ACOG, "הקונגרס האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה", פרסם ב-2013 עמדה נגד העלייה בפופולריות של הכירורגיה הרובוטית, שבה צוין כי למרות שיש לה כמה יתרונות בטיפולים מורכבים ומסובכים במיוחד בהליכי כריתת רחם ובמיוחד בניתוח סרטן המחייב פרוצדורה נרחבת של סילוק קשרי לימפה, מחקרים הראו שהוספתה לא משפרת את תוצאת הניתוח מבחינת המטופל,

ד"ר ג'יימס ברידן (Breeden), נשיא ה-ACOG, קבע אז כי אין מספיק נתונים להמחיש את עליונות הטכנולוגיה הרובוטית כשלעצמה, כפי שהיא קיימת כיום, על הפרוצדורות הקיימות האחרות של ניתוחים זעיר-פולשניים שהם הרבה פחות יקרים ומהווים חלופה טובה לרובוטים.

ד"ר ליאור לבנשטיין ורובוט ה"דה וינצ'י" (צילום: פיוטר פליטר, באדיבות דוברות רמב"ם)

ד"ר ליאור לבנשטיין ורובוט ה"דה וינצ'י" (צילום: פיוטר פליטר, באדיבות דוברות רמב"ם)

בישראל מבוצעים ניתוחים רובוטיים מזה כעשור ובין בתי החולים שרכשו את המערכות נמצאים "הדסה", "בילינסון", "שיבא", "רמב"ם" ו"אסותא"

לצד עמדה זאת פורסם השנה דו"ח אחר שבחן את סוגיית הכירורגיה הרובוטית עבור צורות שונות של סרטן צוואר וגרון, ובו נמצא כי השימוש ברובוטים אכן קיצר את השהות בבית החולים, וגם הקטין את הסיכוי שיידרשו מאוחר יותר ניתוחים פולשניים נוספים למטופל. כמו כן, גדל הסיכוי שבעזרת טכנולוגיית הרובוטים הרופאים יגלו במהלך הפרוצדורה גידולים ממאירים שקודם לכן היו נחבאים מהעין.

מחברי המחקר האחרון, כפי שפורסם ב-arXiv, ציינו כי תשומת לב גדולה יותר של המנתחים לנושאי בטיחות והעובדה שהמנתחים מכירים כמה מהתקלות שעלולות להתרחש ונוקטים צעדי מניעה מוקדמים להם, עשויים להפחית בעתיד את האירועים השליליים הניתנים למניעה לטובת החולה. כל החלטה לגבי צורת הניתוח שתבוצע חייבת להתקבל תוך שיתוף פעולה בין החולה לרופא, וכאשר כל הצדדים מודעים לסיכונים וליתרונות שבהליך הרובוטי.

ועוד חשוב להדגיש, ציינו מחברי המחקר, ש"הרובוטים אפקטיביים ממש כמו אלו שמפעילים אותם. לא רק המכונות חייבות לעבור שדרוג, אלא גם יכולות המנתחים – על מנת להקטין עוד יותר את שיעור התקלות בעתיד".

בישראל מבוצעים ניתוחים רובוטיים מזה כעשור ובין בתי החולים שרכשו את המערכות נמצאים "הדסה", "בילינסון", "שיבא", "רמב"ם" ו"אסותא". עלות כל מערכת רובוטית היא כ-30 מיליון דולר, ועלות הציוד המתכלה בכל ניתוח רובוטי עומד על כ-3,500 דולר בממוצע.

למחקר המלא לחצו כאן

 

נושאים קשורים:  מגזין,  ניתוחים רובוטיים,  מערכת "דה וינצ'י",  בטיחות,  חדר ניתוח,  ניתוח
תגובות