חדשות

איגוד האורולוגים פירסם נייר עמדה לאבחון וטיפול בפעילות יתר של שלפוחית השתן

לפי הערכות הצוות שחיבר את המסמך, שכיחותה של בעיה רפואית זאת מגיעה ל-15% באוכלוסיה הכללית, ללא הבדל בין גברים לנשים; שיעור החולים עולה עם הגיל

בדיקה לנוכחות חיידקים בשתן (צילום: אילוסטרציה)

צוות של ששה מחברי איגוד האורולוגים בישראל מפרסם היום (יום ה') נייר עמדה חדש, העוסק באבחון וטיפול בפעילות היתר של שלפוחית השתן ("שלפוחית רגיזה") - הפרעות אגירה ושליטה בשלפוחית השתן אצל נשים וגברים מעל גיל 18. חברי הצוות הם מהמרכזים הרפואיים "רמב"ם", "אסף הרופא", "שיבא", "השרון", "בילינסון" ו"תל-אביב-איכילוב".

נייר העמדה מבוסס על מסמכים דומים וקווים מנחים של האיגודים המקצועיים המובילים בעולם, על ספרות מקצועית עדכנית והותאם לפעילות הרפואית בישראל.

"שלפוחית רגיזה" (OAB) יכולה להיות מלווה בהטלת שתן תכופה ביום ובלילה בהיעדר פתולוגיה אחרת בדרכי השתן התחתונות. התופעה מתאפיינת לרוב בתסמינים טורדניים הפוגעים באיכות החיים. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על שכיחות התסמונת ב-15% מהאוכלוסייה הכללית, ללא הבדל בין נשים לגברים. שכיחות התסמונת עולה עם הגיל. נייר העמדה כולל התייחסות נפרדת לבעיה זאת בקרב אוכלוסיית הקשישים התשושים והפגיעים.

התסמונת הקלינית מתאפיינת בדחיפות - תסמין הכרחי להגדרת התסמונת - צורך עז ופתאומי להטיל שתן עם קושי בהתאפקות. הדחיפות יכולה להיות מלווה בתדירות גבוהה – בדרך כלל מעל 7 פעמים ביום (מספר זה משתנה בהתאם לכמות השתייה, משך השינה, תחלואה נלווית וגורמים נוספים); נוקטוריה – יקיצה של פעם אחת או יותר במהלך הלילה להטלת שתן ואי-נקיטת שתן כתוצאה מדחיפות. כל זאת ללא קיום פתולוגיה אחרת העלולה לגרום לתסמינים.

שישה חברי הצוות שחיברו את נייר העמדה הם רופאים מבתי החולים "רמב"ם", "אסף הרופא", "שיבא", "השרון", "בילינסון" ו"תל-אביב-איכילוב"

מחברי נייר העמדה מפרטים את סוגיות האבחנה, בכלל זה הצורך לבצע בדיקה גופנית מכוונת ובדיקת שתן מיקרוסקופית וכן קווים מנחים לגבי צורת בירור ההיסטוריה הרפואית.

נייר העמדה ממליץ על תשאול החולה אודות תסמינים נוספים הקשורים לדרכי השתן התחתונות כמו כאבים, שתן דמי, צריבה, אי נקיטת שתן במאמץ, קשיי התרוקנות, היסוס, שימוש בשרירי הבטן בהטלת השתן, זרימת שתן איטית, מקוטעת, טפטוף סופי, אירועי עצירת שתן. כמו כן, מומלץ בירור תחלואה של מערכת השתן התחתונה (חשד לסרטן ואבנים בשלפוחית, דלקת אינטר-סטיציאלית, שחפת, הגדלה שפירה או ממאירה של הערמונית, ומחלות מערכת המין והאגן).

בנוסף, יש לברר על אודות טיפולים קודמים ב-OAB ותוצאותיהם. "הואיל ודפוס ההשתנה מותנה בהרגלי השתייה, יש לברר את הכמויות, סוג ותזמון השתייה, והקשר להופעת התסמינים", נכתב בנייר.

"יש להתייחס למצבו הרפואי הכללי של הנבדק כולל בירור מחלות הרקע", מדגישים מחברי נייר העמדה. בין מחלות הרקע: מחלות מערכת העצבים (טרשת נפוצה, פרקינסון, מחלות ניווניות, דמנציה ופגיעות מוח וחוט השדרה); מחלות מטבוליות (מחלות לב וכלי הדם); תרופות שעלולות להשפיע על דפוס ההשתנה, ניתוחים קודמים של ריצפת האגן ובפי הטבעת.

"יש לברר אם החולה טופל בעבר בקרינה לבטן והאגן; האם סובל ממחלות של איברי הבטן והאגן כגון מחלות מעיים (שאתות, מחלות דלקתיות, סעיפים). יש לברר את מצבו התפקודי הכללי תוך התייחסות לסביבת המטופל (משפחה, נגישות לשירותים ומטפלים)", נכתב בנייר.

בהמשך מפורטים בנייר העמדה הבדיקות שיש לבצע וביניהן בדיקות שתן כלליות (מיקרוסקופיות) לשלילת תחלואה אחרת בדרכי השתן, מומלץ שהחולה ינהל יומן שתייה כאשר קיים חשד להפרעות בהתרוקנות – מומלץ לבצע בדיקת אולטרה-סאונד. עם זאת, אין המלצה, בשלב ההערכה הראשוני, לבצע בדיקה אורודינימית ו/או ציסטוסקופיה.

נייר העמדה גם מפרט המלצות לגבי הטיפול, תוך התאמתו למטופל . "יש להתחשב בציפיותיו, מצבו החברתי, מחלות הרקע, תגובה ותופעות לוואי הקשורים לטיפולים שקיבל בעבר", נכתב.

טיפול נאות עשוי למנוע סיבוכים רפואיים הקשורים באי נקיטת שתן כמו פגיעה בעור, זיהומים ואחרים. הטיפול התרופתי הוא בהתייחס לבעיה כרונית. התמדה בו קשורה ישירות ליעילות הטיפול ולתופעות הלוואי.

בהתייחסות לעלייה בשיעור הקשישים באוכלוסייה, מציינת הוועדה שחיברה את נייר העמדה, כי "מטופלים אלה מתאפיינים בפיזיולוגיה שונה מהאוכלוסייה הצעירה והבריאה, בריבוי מחלות כרוניות, שימוש במספר רב של תרופות, הפרעה בפעילות הגופנית וניידות עם הפרעות ביציבה, ירידה בכוח השרירים, ירידה קוגניטיבית ומצב תזונתי ירוד".

בהמשך המסמך מפורטים קווים מנחים לרופאים בדבר הטיפול הראשוני, משכו, ואילו סוגי תרופות מיועדות בטיפול הקו השני תוך נקיטת זהירות יתרה בתרופות עם השפעה אנטימוסקרינית לפני תוספת טיפול בתרופות המיועדות ל-OAB.

בהמשך מפורטת ההמלצה לגבי המעבר לטיפול קו שלישי ואילו תרופות וטיפולים יינתנו בשלב זה, שכרוך בהזרקה או בהליך ניתוחי, גירוי חשמלי ופרוצדורות אחרות, הכוללות גם השתלת קוצב - שיש בהן סיכון לסיבוכים. במסמך מופיעה גם רשימת ספרות מומלצת לקריאה לרופאים העוסקים בתסמונת זו.

להורדת נייר העמדה המלא לחצו כאן

 

נושאים קשורים:  חדשות,  איגוד האורולוגים הישראלי,  פעילות יתר של שלפוחית השתן,  נייר עמדה,  הנחיות קליניות,  OAB,  שלפוחית השתן
תגובות