חדשות

בתוך עשור רוב הרופאים בישראל יהיו נשים; הר"י: "יש צורך בהתאמה מגדרית של המקצוע"

דו"ח חדש שהוכן על ידי צוות משימה בראשות נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, לבקשת הר"י, משרטט את השלכות הפיכת מקצוע הרפואה לכזה שבו יש רוב נשי; הדו"ח מבקר את אי-מינוין של נשים לתפקידי ניהול וממליץ לספק לרופאות סביבת עבודה הולמת

רופאה מנתחת (צילום: אילוסטרציה)
רופאה מנתחת (צילום: אילוסטרציה)

דו"ח חדש של ההסתדרות הרפואית צופה, כי בתוך עשור רוב הרופאים בישראל יהיו נשים, ומציין כי לעובדה זו עשויות להיות השלכות על אופי המקצוע, השכר הממוצע בו ומצוקת כוח אדם בתחומים מסוימים.

הדו"ח הוכן על ידי "צוות משימה" מיוחד, בהרכב גדול שבראשו עמדה פרופסור רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע ומחלוצות קידום מעמד הרופאות בישראל. המסמך שחיבר הצוות הוא הראשון מסוגו ובהיקפו שנעשה בישראל.

המשימה שהוטלה על הצוות על ידי הר"י הייתה לדון ב"משמעות המהפכה המגדרית" הצפויה במקצוע הרפואה, ולהתייחס לחמישה מישורים: ייצוג הולם יותר של נשים-רופאות בעמדות ניהול; הצורך במציאת פתרון לסוגיית השילוב המאתגר של הרופאות בין צרכי הקריירה לבין צרכי המשפחה; שינוי התרבות והתפיסה הארגונית בסוגיית מעמד הרופאה; ההשלכות ארוכות הטווח של תהליך הפמיניזציה של המקצוע וכן מעמדן ומשקלן של נשים רופאות, במחקר ובאקדמיה.

בשנים האחרונות, נאמר בדו"ח, חלה עלייה משמעותית בשיעור הרופאות בכלל ציבור הרופאים בישראל. נכון לסוף 2013 נשים מהוות 42% מכלל הרופאים עד גיל 65 ו-46% מהרופאים עד גיל 45. נשים מהוות עתה 39% מכלל הרופאים המועסקים, ו-44% מהרופאים המועסקים עד גיל 45. שיעור הרופאות בעלות תארי מומחה במקצועות הרפואה השונים שנמצאות לפני גיל פרישה עומד על כ-39%.

נכון לסוף 2013, נשים מהוות 42% מכלל הרופאים עד גיל 65 ו-46% מהרופאים עד גיל 45

כבר היום, קובע הדו"ח, ניתן להצביע בבירור על כך ששיעור הרופאות ימשיך ויגדל. על–פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013), נשים מהוות 52% מכלל הסטודנטים לרפואה לתואר MD. לפי נתוני המועצה המדעית של הר"י, בספטמבר 2014 היו 2,247 מתמחות מתוך 5,565 מתמחים בסך הכול, שהן כ-43%.

רוב נשי ניתן לראות במקצועות ההתמחות הבאים: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר (60%), רפואת היילוד וגינקולוגיה (62% ), אונקולוגיה ( 59% ), רפואת משפחה ( 55% ), רפואת ילדים ( 57% ), גריאטריה ( 59% ), אנטומיה פתולוגית ( 70% ) ונפרולוגיה (56%).

לעומת זאת, בעיקר במקצועות הכירורגיים, רופאות מהוות מיעוט. למשל: הרדמה ( 31% ), כירורגיה אורולוגית ( 6% ), כירורגיה אורתופדית ( 5% ), כירורגיה כללית ( 20% ), מחלות א.א.ג וכירורגיה ראש צוואר ( 25% ), רפואה פנימית ( 39% ), מחלות עיניים ( 36% ). במקצועות כירורגיית כלי דם וכירורגיה של היד אין אף לא מתמחה אחת.

הדו"ח גם מצביע על בעיית אי־יצוג של נשים בתפקידי ניהול בכירים. לפי הדו"ח, הבעיה נובעת, בין השאר, מדרישות אקדמיות (כדוגמא: השתלמות עמיתים בחו"ל) שנשים מתקשות לעמוד בהן, לצד פערים במוטיבציה של נשים רופאות להתמודד על תפקידי ניהול, בעיקר בשל תרבות ארגונית שאיננה מעודדת זאת, ו"תקרת זכוכית" המרחפת מעל לראשן של הרופאות במערכת.

"בהיעדר נשים בעמדות ניהול בכירות, אין לנשים מודל לחיקוי, ללמידה ולהזדהות"

"יתר על כן", נאמר בדו"ח, "בהיעדר נשים בעמדות ניהול בכירות, אין לנשים מודל לחיקוי, ללמידה ולהזדהות. בעיות אלו קיימות הן בקרב רופאות בתחילת דרכן והן בקרב רופאות הנמצאות במהלך הקריירה."

הליכי המינוי לתפקידי ניהול בכירים במערכות הרפואיות, מציין הדו"ח, "מתבצעים באמצעות ועדות איתור או מכרזים. הנתונים מראים שקיים מיעוט בולט של נשים בוועדות אלו, מה שמהווה בסיס לחשש לגבי הטיות מגדריות בקרב חברי ועדות האיתור או ועדות מכרזים לטובת מועמדים גברים".

עוד קובע הדו"ח, בנושא שהוגדר כ"מעמד הרופאה במוסד הרפואי ותפיסתה בעיני המטופלים", כי קיימת עדיין תחושת אפליה בקרב הרופאות במערכת הנשלטת בידי רוב גברי.

על ההשלכות ארוכות הטווח של תהליך הפמיניזציה של המקצוע ציינו מחברי הדו"ח, כי ייתכנו בה השפעות חיוביות ושליליות על המערכת הרפואית.

הדו"ח ממליץ ליצור לרופאות סביבת עבודה ותנאים מיוחדים המאפשרים להן לעבוד ולפתח קריירה לצד רצונן לבנות את המשפחה

"מצד אחד, הספרות מראה שנשים נוטות להקדיש יותר זמן למטופל ולהרחיב בהסברים, תוך שימוש בתקשורת פתוחה ובשימת דגש על רפואה מונעת. מנגד, נטיות אלו עשויות להאריך את זמן הביקור אצל הרופאה ולהאריך, עקב כך, את התורים. מעבר לזאת, היווצרות רוב נשי בקרב העוסקים ברפואה עלולה לפגוע בשכר הכללי של הרופאים באופן שישעתק את הירידה בהשׂתכרות במקצועות אחרים שבהם נוצר רוב נשי, כגון מערכת החינוך בישראל".

הצוות המליץ לחקור את ההשפעות ארוכות הטווח ולהיערך בהתאם. בין השאר, קובע הצוות, כי יש ליצור לרופאות סביבת עבודה ותנאים מיוחדים המאפשרים להן לעבוד ולפתח קריירה לצד רצונן לבנות את המשפחה. "אבל תוך הקפדה שסביבה זו לא תתפשר עם הסטנדרט המקצועי הרפואי".

יושב ראש ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן, שהיה חבר בצוות לצד שורה ארוכה של רופאים ומומחים בכירים, אמר בהתייחסו לדו"ח "יש צורך להקל על הרופאות כדי שיוכלו לשלב את עבודתן עם רצונותיהן לנהל חיי משפחה וגידול ילדים".

"יש צורך בהתאמה מגדרית של המקצוע", הדגיש ד"ר אידלמן. בין ההצעות שמנה: הקמת מעונות יום לילדי הרופאות ליד בתי החולים ומוסדות הרפואה וכן יצירת שירותי שמרטפות.

להורדת הדו"ח המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  הר"י,  מקצוע הרפואה,  רופאות
תגובות
אנונימי/ת
17.06.2015, 10:38

קצת עצוב לי (כגבר) לשמוע טיעונים כגון
"יש צורך להקל על הרופאות כדי שיוכלו לשלב את עבודתן עם רצונותיהן לנהל חיי משפחה וגידול ילדים".
גם לגברים יש רצון לנהל חיי משפחה ולהיות מעורבים בגידול הילדים. גבר לא נכנס להריון, לוקח חופשת לידה ולא מניק (הבדלים שרלוונטים בעיקר עד שהתינוק מגיע לגיל שנה) , אבל לאחר שלב זה מה ההבדל בין אמא לאבא?
מצד שני - אם השינויים המדוברים יהיו אוניברסאליים - כלומר , ההקלות והסיוע יחולו גם לגבי רופאים גברים, אני בהחלט מברך על כך. כולנו נצא נשכרים מהעניין.

17.06.2015, 13:45

מסכימה. להתאים את תנאי העבודה למשפחה - באופן שווה לנשים ולגברים. סביבת העבודה כיום היא לא תומכת משפחה, וכולם סובלים מכך, לא רק הנשים.

אנונימי/ת
24.12.2015, 19:16

ושום תגובה על כך שלפי כל הנתונים אנו עומדים לפני מחסור חמור בכירורגים בישראל