בכנס השנתי של החברה האמריקאית לאונקולוגיה, שנערך בחודש שעבר (יוני) בשיקגו, הוצגו נתונים המראים כי הדור החדש של תרופות המעוררות את המערכת החיסונית כדי לתקוף גידולים ממאירים (אימונותרפיה) מאפשר להאריך את משך ההישרדות גם של חולים עם הצורה הנפוצה ביותר של סרטן ריאות.
עוד בעניין דומה
עוד דווח בכנס, כי במחקר נפרד נתגלתה "חתימה גנטית" ייחודית בגידולים ממאירים, שעשויה לסייע בניבוי מי מהחולים אכן ימצא תועלת מנטילת הטיפול האימונותרפי. בכנס נמסר, כי תרופות מקבוצת האימונותרפיה עשויות להועיל גם לחלק מהחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הערמונית וגידולים ממאירים אחרים, שככל הנראה יגיבו טוב יותר לטיפול זה מטיפול כימותרפי.
המחבר הבכיר של דו"ח המחקר על ה"חתימה הגנטית" הוא פרופסור לואיס דיאז, מומחה לאונקולוגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. דיווח מפורט על התגליות התפרסם במקביל לכנס גם ב-New England Journal of Medicine.
עד כה, מצויות בשוק שלוש תרופות מדור האימונותרפיה. שתיים מהן, Keytruda של "מרק" ו-Opdivo של "בריסטול-מאיירס-סקוייב", המיועדות לחולי מלנומה מתקדמת או גרורתית ולא נתיחה, הוכנסו בסוף דצמבר לסל התרופות 2015 עבור 175 חולים בישראל (עלותן 7.5 מיליון שקל). התרופה האחרת היא Yervoy, אף היא של BMS. תרופה זו הוכנסה לסל התרופות בישראל עוד קודם לכן, ומיועדת ל-162 חולי מלנומה.
כ-60% מחולי סרטן ריאות עם תאי קשקש הגיבו היטב ל-Keytruda, ותודות לה התארכה תוחלת החיים של כמה מהם ב-24 חודשים
Opdivo אושרה בידי ה-FDA במארס השנה בהתוויה גם לסרטן ריאות עם תאי קשקש (Squamous cell form) ו-Keytruda נמצאה בהליכים לקבלת אישור בזמן קיום הכנס. חולי סרטן ריאות עם תאי קשקש הם לערך 25% מכלל החולים בסוג סרטן זה, כך נמסר בכנס בשיקגו.
לגבי ה"קיטרודה", נמסרו בכנס נתונים ראשונים מניסוי קליני שנעשה במשך שנתיים ב-30 חולים, ביניהם גם כאלו שטופלו בישראל במרכזים הרפואיים "איכילוב", "הדסה", "רמב"ם", "מאיר", "אסף הרופא", "בילינסון" ו"סורוקה". נמסר, כי 60% מהחולים הגיבו היטב לתרופה ותודות לה התארכה תוחלת החיים של כמה מהם ב-24 חודשים.
לגבי "אופדיבו", נמסר כי חולים עם סרטן ריאות לא-קשקשי – סוג הסרטן השכיח אצל רוב חולי סרטן ריאות – שטופלו בתרופה זאת נהנו גם הם מהארכת חיים. פרק הזמן החציוני של החולים שטופלו בתרופה זאת התארך ל-12.2 חודשים, בהשוואה ל-9.4 חודשים אצל אלו שטופלו בתרופה הכימותרפית Docetaxel. יתר על כן, מטופלי התרופה האימונותרפית הראו עד כה מעט תופעות לוואי חמורות.
עוד נמסר, כי חולים שהגידולים הממאירים שלהם מייצרים את החלבון PD-L1 – שנראה כי הוא גורם-מנבא אחר לגבי מידת ההצלחה של תרופות מסוימות, אפילו הציגו תוצאות טובות יותר. בקרב אלו, פרק הזמן החציוני לשרידות היה 17.2 חודשים אצל אלו שטופלו ב"אופדיבו", לעומת 9 חודשים אצל המטופלים ב-Docetaxel.
את הניסוי הקליני מימנה BMS והוא הקיף 582 חולים עם סרטן ריאה מתקדם שכבר טופלו קודם לכן בתרופה הכימותרפית Carboplatin.
במחקרים אחרים שגם בהם דן כנס האונקולוגים האמריקאי נמסר, כי "אופדיבו" הצליחה לכווץ את הגידולים הממאירים אצל 19% מהחולים עם סרטן כבד מתקדם ואילו "קיטרודה" ב-25% מהחולים עם סרטן ראש-צוואר. כיום קיימת בשוק רק תרופה מאושרת אחת לסרטן כבד – Nexavar של "באייר" ו"אמג'ן".
"אופדיבו" הצליחה לכווץ את הגידולים הממאירים אצל 19% מהחולים עם סרטן כבד מתקדם ואילו "קיטרודה" ב-25% מהחולים עם סרטן ראש-צוואר
עוד נמסרו פרטים לגבי תרופות מתקדמות לסרטן כליות, שלפוחית השתן, קיבה וסוגים נוספים. סימנים מעודדים אחדים היו גם לגבי היעילות של תרופות אלו בטיפול בסרטן המעי, הערמונית או הלבלב.
החוקרים ציינו, כי ההערכה המקובלת היא שסרטן ריאות ומלנומה נגרמים לעתים עקב נזקים הנגרמים לדנ"א בעקבות עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים וקרינת על סגול. "אלו גורמים למוטציות רבות מאוד, יותר מאלו שבגידולים ממאירים אחרים ולכן יתכן שבמצב הזה קל יותר למערכת החיסונית לזהות את תאי הסרטן כדי להרוס אותם. סוגי סרטן עם מוטציות שבהן מזהים פגם גנטי, מונעים את התיקון העצמוני של הדנ"א ועקב כך מאיצים התחלקות פראית של התאים והצטברות המוטציות", אמרו החוקרים.
תופעה כזאת מצאו חוקרים בתסמונת לינץ' (Lynch), מצב תורשתי שגורם לכך שאנשים מסוימים מצויים בסיכון מוגבר לפתח במיוחד סרטן מעי גס וחלחולת. התסמונת הזאת מצויה ב-5% מקרב חולי סרטן המעי הגס. כן מוצאים פגם זה בקרב 10% מחולי סרטן המעי הגס לא-תורשתי, וכנראה גם בקרב שיעורים קטנים של חולי סרטן ערמונית ולבלב, מסר פרופסור דיאז.
החוקרים ניסו לבדוק סוגיה זאת גם לגבי חולים שטופלו ב"קיטרודה" (ניסוי קטן בהיקפו עם חולי סרטן מתקדם ששום טיפול אחר לא סייע להם) וכאן התברר ש-4 מ-10 חולי סרטן מעי גס עם אותו פגם חוו תודות לתרופה כיווץ בממדי הגידולים הממאירים. מצב זה לא נראה בקרב 18 חולי סרטן מעי גס אחרים שאצלם לא נתגלה הפגם הגנטי הנ"ל.
הגידולים התכווצו גם בקרב 71% (5 מ-7) חולים עם סוגי סרטן אחרים מהמעי הגס. מחקרים ברצפי הדנ"א אצל חולים עם גידולים ממאירים עם אותו פגם העלו, כי אצלם נמנו 1,782 מוטציות בהשוואה ל-73 בלבד בגידולים ללא הפגם.
בשלב זה, עלויות התרופות אופדיבו וקיטרודה לחולים בארה"ב מגיעות ל-150 אלף דולר לשנה וחברות הביטוח מסרבות לממן אותן.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
