חדשות

סקר: 81% מהמאושפזים בבתי החולים בישראל היו שבעי רצון מהטיפול הרפואי

86% היו סבורים שהרופאים התייחסו אליהם בכבוד ו-85% ענו, כי הם "מטופלים בידיים טובות"; הנתונים התפרסמו כחלק מסקר ארצי ראשון מסוגו שערך משרד הבריאות; מבין בתי החולים הגדולים, שיעור גדול של מאושפזים מרוצים נרשם ב"בילינסון" וב"שיבא"

מרכז רפואי העמק (מקור: ויקיפדיה)
מרכז רפואי העמק (מקור: ויקיפדיה)

בפעם הראשונה בישראל בוצע, ביוזמת משרד הבריאות, סקר ארצי לגבי שביעות הרצון של מטופלים בבתי החולים הכלליים. בין השאר עלה מהסקר, כי בסך הכל כ-81% מהמטופלים היו שבעי רצון מהטיפול שקיבלו מרופאים במחלקות האשפוז, וכי 86% סבורים שהרופאים התייחסו אליהם בכבוד.

בנוגע לסוגיה ספציפית - יחס אישי לחולה במהלך ביקור רופאים - רק 77% מהמטופלים השיבו בחיוב. בבית החולים "ברזילי", למשל, רק 69% מהמטופלים הרגישו כי קיבלו יחס אישי במהלך ביקור רופאים.

בסקר הטלפוני, אותו הובילה ד"ר ענת עקה-זוהר, נטלו חלק בסך הכול 11,098 מטופלים ב-24 בתי החולים הכלליים. המטופלים היו בני 18 ומעלה שאושפזו במשך שני לילות לפחות. הסקר בוצע בכל המחלקות למעט נשים, ילדים, טיפול נמרץ, פסיכיאטריה, שיקום, מלר"ד ומרפאות חוץ.

מהדו"ח המסכם של הסקר, המונה 120 עמודים, עולה, כי מאושפזים שטופלו ב"ברזילי" וב"הלל יפה" דירגו את צוות הרופאים בשיעורים נמוכים מהממוצע (74% ו-77%) בהשוואה לנסקרים מהמרכזים בעמק (87%) ובכרמל (86%), שבהם דירוג המאושפזים היה גבוה מהממוצע.

בקרב המרכזים הרפואיים הגדולים ביותר, שיעור גבוה של מטופלים מרוצים בלט ב"בילינסון" (81%) וב"שיבא" (78%)

55% מהמטופלים דירגו את שביעות הרצון הכללית שלהם מהאשפוז בציונים 9-10, ואילו 12% היו מאוד לא מרוצים והעניקו את הציונים 1-5. בקרב 5 המרכזים הרפואיים הגדולים ביותר, שיעור גבוה של מטופלים מרוצים בלט ב"בילינסון" (81%) וב"שיבא" (78%). "בני ציון" זכה לשיעור מטופלים מרוצים של 81%. בבתי חולים קטנים (עד 300 מיטות) שביעות הרצון ב"מעייני הישועה" היתה הגבוהה ביותר - 88%.

משרד הבריאות מסר, כי הסקר נעשה לפי המתכונת המקובלת בארגון ה-OECD, שבו סקרי חוויית מטופל ושביעות רצון מבתי החולים נעשה כבר כמה שנים. נוכח הצלחת הסקר הראשון והתוצאות שהתקבלו יש כוונה לבצע מעתה את הסקר בארץ אחת לשנה.

המטרות המרכזיות של הסקר היו בין השאר: הטמעת סטנדרט של איכות השירות במערכת הבריאות בישראל תוך יצירת תרבות ארגונית של מדידה רציפה ושיקוף המידע לציבור; איתור נושאים הדורשים שיפור הן ברמת מערכת הבריאות והן ברמת בית החולים; העצמת המטופל במפגש עם מערכת הבריאות ומתן כלי לקבלת החלטות.

לכל בית חולים נקבע מספר ראיונות זהה (500) על-פי דגימת שכבות בחלוקה לפי מחלקות פנימיות וכירורגיות (200 כל אחת) ושאר מחלקות בית החולים (100). הפניה למטופלים כדי לברר את מידת שביעות הרצון התקיימה תוך 14 יום מהשחרור מבית החולים באמצעות ראיון טלפוני. שיעור ההיענות עמד על 46%.

מסיכום כל הנתונים בסקר עלה, כי החוזקות של מערכת הבריאות הן ביחס הצוות למטופלים (אחיות, רופאים) ובהתייחסות לשאלות ולחששות. 83% מהמטופלים דיווחו על רמה גבוהה או גבוהה מאוד של טיפול האחיות במחלקה. המדד המסכם את השאלות על צוות הרופאים העלה ש-81% מהמטופלים היו שבעי רצון מהטיפול שקיבלו מרופאי המחלקה.

ההרגשה הכללית של המטופלים כפי שעלתה מהסקר היתה, שהם מטופלים בידיים טובות (84%). חמשת מרכזי העל מקבלים ציונים גבוהים - מעל 85%; בקבוצת בתי החולים בגודל הבינוני הופגן יתרון מובהק לבתי החולים העמק, הכרמל, מאיר, בני ציון ושערי צדק.

לעומת זאת, התנאים הפיסיים השוררים במחלקות הם אחת החולשות הברורות של בתי החולים. שיעורי התפוסה במחלקות לאורך כל השנה עומדים על 98% ובחורף, כפי שהודגם אך לא מכבר, הם חוצים את ה-110%.

הסקר בוצע בתקופת האביב והקיץ, שזו תקופה שבתי החולים אמורים להיות פחות עמוסים, ועדיין 9% מסך המטופלים שרואיינו שהו במסדרון בחלק מהאשפוז או בכולו. בחלק מבתי החולים מספרם אף הגיע קרוב ל-20%.

התנאים הפיסיים הירודים והצפיפות הרבה באים לידי ביטוי בציונים נמוכים בסקר בעיקר בבתי החולים בפריפריה ובבתי החולים בבעלות ממשלתית: ברזילי, וולפסון, הלל יפה, נהריה. בתי חולים נוספים שמקבלים ציונים נמוכים על תנאי האשפוז הם קפלן, השרון, לניאדו והדסה הר הצופים.

למרות המצב הכללי, בתי חולים שזכו להערכות הגבוהות גם לגבי התנאים הפיזיים היו: בילינסון (83%) בקרב מרכזי העל; בני ציון והדסה עין כרם בקרב בתי חולים בגודל הבינוני, פוריה ובית החולים הסקוטי בקרב הקטנים.

ציוני הסקרים של השוהים במסדרון נמוכים באופן כללי מיתר השוהים, החוויה נתפסת כטראומטית בכל גיל ובכל אוכלוסייה

שיעור השוהים במסדרון בבתי החולים שמקבלים את הציונים הנמוכים במדד התנאים הפיסיים, היה גבוה משמעותית משאר בתי החולים. ציוני הסקרים של השוהים במסדרון נמוכים באופן כללי מיתר השוהים, החוויה נתפסת כטראומטית בכל גיל ובכל אוכלוסייה.

לגבי מתן המידע למטופל עלה כי הנושא קיבל את הציונים הנמוכים ביותר בסקר. 30% מהמטופלים הרגישו שלא שיתפו אותם מספיק באפשרויות הטיפוליות במידה שרצו, 66% חושבים שהיו חלופות נוספות לטיפול בהם, אבל הן הוצגו רק ל-59% מהמטופלים.

בין מרכזי העל לא נמצאו הבדלים מובהקים במדד המסכם, אם כי קיים פער בשאלה המתייחסת לשיתוף המטופל באפשרויות טיפוליות בין איכילוב (רק 63% מהמטופלים הרגישו שותפים במידה הרצויה) לבין רמב"ם (71%), בילינסון וסורוקה (72% בכל אחד).

רצף הטיפול הוא נושא נוסף שעלה כחולשה. חמישית מהמטופלים הרגישו שהצוות לא היה מתואם לאורך הטיפול בהם. 21% מהמטופלים הרגישו שההסברים בעת השחרור על המחלה שלהם והמשך הטיפול בקהילה, לא היו מובנים להם. 23% מהמטופלים הרגישו שהם לא ידעו מהו השלב הבא בטיפול במהלך האשפוז.

מטופלים להם ניתנה אפשרות לבחור באיזה בית חולים להתאשפז, מרוצים כמעט פי 2 מאלו שלא ניתנה להם אפשרות בחירה

בבחינת הגורמים המשפיעים על השונות בשביעות רצון המטופלים השונים, נמצא במודל רב משתני כי דוברי ערבית, מבוגרים (גיל מעל 35) ואוכלוסיית הלא-אקדמאיים, מרוצים יותר באופן מובהק לעומת האחרים. מטופלים להם ניתנה אפשרות לבחור באיזה בית חולים להתאשפז, מרוצים כמעט פי 2 מאלו שלא ניתנה להם אפשרות בחירה.

בכל הפרמטרים שנבדקו, המחלקות הפנימיות מקבלות את הציונים הנמוכים ביותר.

להורדת הדו"ח המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  סקר שביעות רצון,  יחסי רופא חולה,  בתי החולים בישראל,  משרד הבריאות
תגובות