חדשות

חוקרים ישראלים ואמריקאים מציעים אסטרטגיה חדשה נגד סרטן

החוקרים בחנו כמה מפרוטוקולי הטיפול הקיימים ובנו מודל לטיפול במתכונת חדישה, מתוך הערכה שתביא לתוצאות יעילות יותר

סרטן האשכים (צילום: "ויקיפדיה)
סרטן האשכים (צילום: "ויקיפדיה)

מחקר משותף שנעשה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת "רייס" בטקסס והמרכז הרפואי "אנדרסון" מציע גישה טיפולית חדשה לחולי סרטן. במאמר שפורסם בחודש שעבר ב-PNAS כתבו החוקרים, כי השיטה הקיימת כיום של "הפגזת" הרקמות הנגועות בסרטן בסדרות ארוכות ואגרסיביות של טיפול כימותרפי ו/או הקרנות היא שגויה מיסודה. במקומה המליצו לתת לחולה מספר קטן של טיפולים להחלשת הסרטן - ואחר כך להוסיף טיפול המחזק את המערכת החיסונית, וחוזר חלילה.

מודל הטיפול החדש שפיתחו החוקרים ומוצע לרופאים הוא לדעתם "חכם יותר" ובאמצעותו יוכלו הרופאים לנהל את הקרב נגד הסרטן בצורה יעילה יותר.

את המחקר ניהלו פרופסור אשל בן-יעקב מהפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, והחוקרים מאוניברסיטת "רייס" ומבית החולים MD Anderson בטקסס, שהוא מרכז מוביל בטיפולי ובחקר הסרטן בארה"ב.

לדברי פרופסור בן-יעקב, "במבט היסטורי אנחנו רואים שכל התרופות והטיפולים המשוכללים שמפתחים המדענים כמעט שלא השפיעו על צמצום בשיעורי התמותה מסרטן בעולם המערבי ב-40 השנים האחרונות - וזה בהחלט מפתיע. חוקרים ורופאים כאחד שואלים עצמם: מדוע זה קורה? באחרונה הם מגיעים להכרה שאנו כנראה נכשלים מכיוון שאיננו מבינים לעומק את תופעת הסרטן ואת מנגנוני הפעולה שלו. ידוע שגידול סרטני הוא מערכת מורכבת ביותר; והוא מצליח שוב ושוב להטעות את המערכת החיסונית של הגוף, לחמוק ממנה, ואפילו לגייס אותה לטובתו. הפרוטוקולים הטיפוליים המקובלים, התוקפים את הסרטן באופן ישיר ואגרסיבי, אינם מצליחים להתמודד עם 'תחכומו' של האויב הזה" .

פרופסור בן-יעקב אמר, כי "בקרב מסוג זה יש תפקיד מרכזי לחלקיקים ננו-מטריים - אקסוזומים - המובילים פיסות של מידע גנטי בין התאים. מערך הפיקוד של המערכת החיסונית, התאים הדנדריטים במח העצם, שולח את האקסוזומים אל תאי המערכת החיסונית, עם מידע קריטי המאפשר להם לזהות את האויב - תאי הסרטן - לתאם את מועד התקיפה, או לתקוף את הסרטן ישירות ולשבש פעילותו".

"הסרטן", הוסיף פרופסור בן-יעקב, "משיב מלחמה שערה: הוא מייצר אקסוזומים משלו, הדומים לאלו של המערכת החיסונית, אלא שהם טעונים במידע גנטי מטעה במכוון. וזה משוגר בחזרה לתאים הדנדריטים. כך מצליח הסרטן לתעתע במערכת החיסונית. הוא פורץ למעשה אל תוך רשת התקשורת של המערכת החיסונית, מפצח את הקודים שבהם היא משתמשת להעברת אותות, ומשבש את התקשורת שבין חלקיה. בדרך זאת ניתן לומר כי הוא מערים על הפיקוד העליון, 'מתחפש' לתאים בריאים ו/או מסתתר מאחוריהם. ולעתים מגייס את המערכת כולה לטובתו".

המודל החדשני שנבנה במחקר החדש מפענח לראשונה את "רזי הלוחמה" שמתנהלת בין הסרטן למערכת החיסונית, מצביע על תפקידם הקריטי של האקסוזומים ומציע כאמור פתרון לבעיה.

אצל רוב חולי הסרטן, אומר פרופסור בן-יעקב, במועד גילוי ואבחון מחלתם רואים מצב שבו קיימת רמה חלשה של פעילות המערכת החיסונית, מול פעילות גבוהה הרבה יותר של המערכת הסרטנית. שני מצבים אחרים הם כאשר המערכת החיסונית מתפקדת ברמה גבוהה מול מחלת סרטן נשלטת בפעילות בינונית וכן מצב שבו המערכת החיסונית היא ברמת פעילות בינונית והיא מתמודדת מול סרטן מוחלש.

לצורך המחקר בוצעו סימולציות לבחינת יחסי הכוחות המשתנים בין שני "היריבים" – ונבחנו אסטרטגיות טיפוליות שונות. אלו כללו בדיקת פרוטוקולים טיפוליים המקובלים כיום - סדרות של 18 או 36 טיפולי הקרנה, וסדרות של טיפולי כימותרפיה אגרסיביים.

התוצאות היו: הטיפול החליש מאוד את הסרטן, אלא שבמקביל פגע קשות גם במערכת החיסונית. כשהמערכת החיסונית נחלשה - הסרטן שב והתחזק (תופעה מוכרת באונקולוגיה).

פרופסור בן-יעקב מסר, כי שותפו למחקר, האונקולוג הבכיר פרופסור סמיר הנאש, "לימד אותנו כי השיטה הזאת פשוט איננה יעילה. היא דומה להטלת פצצה של 10 טון הזורעת הרס ומחסלת כל מה שבסביבתה וללא אבחנה. מול מערכת כה חכמה וערמומית כמו הסרטן אסטרטגיה פשוטה שכזאת נדונה למעשה לכישלון".

לפיכך, הציע צוות המחקר פרוטוקול טיפול בן שני שלבים: בראשון, במקום "הפצצה" אגרסיבית, לתת לחולה רק מספר קטן של הקרנות או טיפולי כימותרפיה; אחר כך להוסיף טיפולים לחיזוק המערכת החיסונית, וחוזר חלילה. "אסטרטגיה כזאת תביא את החולה למצב שבו הסרטן מצוי ברמה בינונית ונשלטת. אולם בשלב הבא, תודות לכמה טיפולים לחיזוק המערכת החיסונית, התוצאה תהיה מעבר למצב שבו המערכת החיסונית יכולה במאמץ בינוני לשלוט בסרטן ואף לגבור עליו. במקביל מנוטר מצבו של החולה באופן רציף, באמצעות מגוון של בדיקות לפרמטרים השונים, ביניהם: רמת תאי הסרטן, רמת התאים הדנדריטים ורמת האקסוזומים שבדם. כל אלו מעידים על יחסי הכוחות שבין הסרטן למערכת החיסונית, בכל זמן נתון. רבים מהאמצעים הללו נגישים כבר היום".

"האסטרטגיה שאנו מציעים עתה מאפשרת להתאים את הטיפול באופן אישי לכל חולה ולסייע למערכת החיסונית בצורה מושכלת ומדודה, כך שמאזן הכוחות בינה לבין הסרטן ישתנה בהדרגה לטובתה," אמר פרופסור בן-יעקב.

לדבריו, "אנחנו מעריכים כי המודל החדש מאפשר לרופאים לנהל את הקרב בצורה חכמה ויעילה יותר. ומקווים שבקרוב נוכל להתחיל לבחון את השיטה בניסויים קליניים, בעזרת עמיתינו במרכז הרפואי בטקסס".

לקריאת תמצית המחקר ב-PNAS לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  תאים דנדריטים,  אוניברסיטת רייס,  המרכז הרפואי אנדרסון בטקסס,  אקסוזומים,  טיפול בסרטן,  המערכת החיסונית,  כימותרפיה,  סרטן,  פרופ' אשל בן-יעקב,  סרטן בישראל,  אוניברסיטת תל אביב
תגובות