בהמשך לאימוצה של בדיקת תהודה מגנטית רב-פרמטרית (Multiparametric magnetic resonance imaging, mpMRI) להערכת התפשטות סרטן הערמונית בבלוטה עצמה, בדק מחקר, שהתפרסם לפני ימים ספורים (24 בדצמבר) באתר כתב העת The Prostate, את הדיוק האבחנתי של שילוב בדיקת mpMRI עם בדיקת MRI כלל-גופית ברצף לאיתור התפשטות לבלוטות לימפה וגרורות מרוחקות.
עוד בעניין דומה
30 חולי סרטן ערמונית בסיכון גבוה עברו בדיקת mpMRI של הערמונית ובדיקת MRI כלל-גופית, בנוסף למיפוי עצמות בעזרת 99mTc עם צילומי רנטגן רגילים לפי הצורך ו-CT (טומוגרפיה ממוחשבת) עם חומר ניגוד להשלמת קביעת שלב (stage) המחלה.
תוצאות הבדיקות הושוו להחלטת פאנל מומחים על סמך כל הנתונים הביולוגיים, הקליניים והדימותיים הזמינים בתחילת המחקר ובמהלך המעקב, ששימשה כ"מדד הזהב".
בהשוואה ל"מדד הזהב", הצליחה בדיקת MRI כלל-גופית לאתר את כל החולים עם התפשטות לבלוטות לימפה או גרורות מרוחקות (100% רגישות) ואת כל החולים ללא מעורבות בלוטות לימפה או גרורות מרוחקות (100% סגוליות), לעומת 85% רגישות ו-88% סגוליות בלבד שהשיג שילוב מיפוי עצמות עם או ללא צילומי רנטגן ו-CT עם חומר ניגוד.
בסיווג הכולל של החולים לאלו בשלב N0M0, ואלו עם התפשטות המחלה מעבר לבלוטת הערמונית, השיגה בדיקת MRI כל גופית יתרון על פני שילוב מיפוי עצמות ו-CT במאפייני עקומת ROC (Receiver operating characteristic) עם שיפור מובהק בשטח תחת העקומה (area under curve, AUC) של 13.6% (רווח בר סמך של 95%: 0.7–26.5%; p=0.039).
את מסקנתם החיובית, כי קביעת שלב (staging) סרטן ערמונית ניתנת לביצוע תוך פחות משעה בעזרת שילוב mpMRI לקביעת המחלה בערמונית (T) ו-MRI כלל-גופי לקביעת התפשטות לבלוטות לימפה (N) וגרורות (M) ובדיוק רב יותר משל מיפוי עצמות ו-CT, מסייגים החוקרים במספר המשתתפים הקטן במחקר המעיב על הממצאים החיוביים.