בריחת שתן

בריחת שתן – בוטוקס או טיפול אנטיכולינרגי?

מחקר שהשווה בין שתי דרכי הטיפול מצא כי שיעור הצלחת הטיפול היה דומה בשתי השיטות

30.10.2012, 11:10

Urgency urinary incontinence היא תופעה שכיחה המאופיינת בבריחת שתן בלתי צפויה. הטיפול הנהוג הוא טיפול בתרופות אנטיכולינרגיות. OnabotolinumtoxinA הוא טיפול יעיל לנשים שההפרעה אצלן עמידה לטיפול אנטיכולינרגי, אולם מעולם לא בוצעה השוואה ישירה בין שתי השיטות.

במחקר זה הוקצו משתתפות שסבלו מ-Urgency urinary incontinence (לפחות 5 אירועים במהלך 3 ימים) באופן אקראי לטיפול תרופתי אנטיכולינרגי למשך שישה חודשים (solifenacin במינון התחלתי של 5 מ"ג עם אפשרות לעלייה במינון או מעבר לטיפול ב-trospium XR) בשילוב עם הזרקת סליין חד פעמית לשריר ה-detrusor, או טיפול בהזרקה חד פעמית של 100 יחידות OnabotolinumtoxinA לשריר ה-detrusor בשילוב עם טיפול פומי בפלסבו למשך שישה חודשים.

נכללו 241 משתתפות, וממוצע מספר אירועי בריחת השתן ליום היה 5.0±2.7. לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בירידה הממוצעת במספר אירועי בריחת השתן ליום – ירידה של 3.4 אירועים ליום בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי ושל 3.3 אירועים ליום בקבוצת OnabotolinumtoxinAי(P=0.81).

הסיכוי לדיווח על פתרון מלא של הבעיה היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי – 13% לעומת 27%, P=0.003. בשתי הקבוצות נראתה עלייה במדדי איכות החיים ובהשפעת ההפרעה על איכות החיים, ללא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות.

מבחינת תופעות לוואי, יובש בפה היה שכיח יותר בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי (46% לעומת 31%, P=0.02). צורך בקטטר לסירוגין היה שכיח יותר בקבוצת onabotolinumtoxinA (נראה אצל 5% מהמשתפות בקבוצה זו לאחר חודשיים, אצל 3% לאחר 4 חודשים ואצל 1% לאחר 6 חודשים, ולא נראה כלל בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי). גם זיהומים בדרכי השתן היו שכיחים יותר בטיפול ב-onabotolinumtoxinA והופיעו אצל 33% מהמשתתפות בקבוצה זו לעומת 13% בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי (P<0.001).

לאחר 6 חודשים נראתה שליטה מספקת בתסמינים אצל 71% מקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי ואצל 70% מקבוצת ה- onabotolinumtoxinA. חודש לאחר הפסקת הטיפול, נראתה שליטה מספקת בתסמינים אצל 62% מהנשים בקבוצת onabotolinumtoxinA לעומת 50% בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי (P=0.006) ושישה חודשים לאחר הפסקת הטיפול נראתה שליטה מספקת בתסמינים אצל 38% מהנשים בקבוצת onabotolinumtoxinA ואצל 25% בקבוצת הטיפול האנטיכולינרגי (P=0.61).

החוקרים מסכמים כי יעילותם של שני הטיפולים זהה, ולכן הבחירה צריכה להתבסס על ההבדלים במשטרי הטיפול ובתופעות הלוואי.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Visco et al.; Anticholinergic Therapy vs. OnabotulinumtoxinA for Urgency Urinary Incontinence, N Engl J Med. 2012 Oct 4. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  בריחת שתן,  Urgency urinary incontinence,  onabotolinumtoxinA,  מחקרים
תגובות