משפט

בימ"ש השלום: משרד הבריאות אחראי לנזק שנגרם למטופל במרפאה פרטית בניתוח להארכת פין

לדברי השופט משרד הבריאות לא עמד בחובת הזהירות המוטלת עליו כשלא בירר לגבי אופי הניתוחים המתבצעים במרפאה, על אף שידע כי מתבצעים בה ניתוחים ל"מתיחת הפין"

פסק-דין

מטופל ביצע שלושה ניתוחים אסתטיים להארכת הפין, שניים במרפאת אריאל ואחד בבית חולים "וולפסון". המטופל טען כי משרד הבריאות (המדינה) אחראי לנזקים שנגרמו לו. מנגד טענה המדינה כי הניתוח שבוצע במטופל הינו מקובל. עוד הוסיפה המדינה כי אין לה חובת פיקוח ישירה שוטפת ויומיומית על הטיפול שנותן לכל מטופל כל אחד מהרופאים שמרפאותיהם מפוקחות.

השופט, ירון בשן, דחה את טענות המדינה. לדבריו אין כל ראיה לכך שהטכניקה הניתוחית הספציפית שננקטה בתובע מתוארת בספרות כלשהי והעובדה שהמדינה לא הגישה חוות דעת מטעמה מעידה כי לא נמצאו מומחים רפואיים התומכים בעמדתה. השופט פסק כי במשך כעשרים שנה נעשים ניסיונות לעיבוי והארכת פין בטכניקות שונות, אך עדיין אין טכניקה ניתוחית אחת שהפכה למקובלת ומומלצת. לכן, ניתוחים מסוג זה הם ניתוחים ניסיוניים היכולים להתבצע אך ורק במרכזים גדולים המתמחים בכך במסגרת מחקרים קליניים.

השופט אף הוסיף כי הטיפול שניתן למטופל היה נגוע במרמה שכן הובטחה לו מידת הצלחה (הן באשר לסיכויי ההצלחה בניתוח והן באשר למידת ההארכה הצפויה לפין בעקבותיו) שאינה אפשרית כלל.

לעניין חובת הפיקוח של משרד הבריאות ציין השופט כי המרפאה שבה ביצע הרופא את שני הניתוחים הראשונים הייתה נתונה לפיקוח משרד הבריאות. נערכו בה ביקורות תקופתיות, ותיעוד אודותיהן הוגש למשרד הבריאות.

השופט דן בשאלה, מה נדרש משרד הבריאות לעשות עם המידע שבידיו? משרד הבריאות טען כי המידע לא חייב ביצוע פעולה מיוחדת ולדעתו גם לא היה משרד הבריאות מוסמך לנקוט צעדים כלשהם. השופט לא קיבל עמדה זאת וטען כי למשרד הבריאות יש עניין לדעת מה "אופי הפעילות שאמורה להתבצע" במרפאה (משרד הבריאות גם ידע שבמרפאה מתבצעים ניתוחים ל"מתיחת הפין"). השופט הדגיש שאין כוונתו כי על משרד הבריאות להקצות משאבי ביקורת מופלגים, אך לדבריו "מוזר, שבעוד שמשרד הבריאות ערך במרפאה ביקורות חוזרות ונשנות, כדי לברר עניינים טכניים רבים ושונים, הוא סבור שהפניית שאלה מילולית פשוטה בדבר מהותו של סוג ניתוח שנעשה במרפאה היא מאמץ מופרז החורג מתחומי העניין הלגיטימי שלו."

לסיכום, השופט מציין כי הידיעה באשר לסוג הניתוחים שנערכים במרפאה הייתה אמורה לעורר, לכל הפחות, דאגה או סקרנות. משרד הבריאות היה צריך להציג למרפאה שאלות נוספות. מכיוון שלא עשו כן, לא עמדו בחובת הזהירות המתבקשת ממי שבידיו כבר נמצא מידע שעשוי להתגלות כחיוני להגנת בריאות הציבור ושבידיו סמכויות לפעול לפי מידע זה.

לאור כל זאת, פסק השופט כי המדינה חבה בנזיקין כלפי המטופל בגין הנזקים שנגרמו לו.

ת"א 08-11943 פלוני נ' אריאל מרכזים רפואיים מקבוצת שורש ואח', 11.7.11, ניתן על-ידי השופט ירון בשן, ביהמ"ש שלום בתל-אביב יפו

נושאים קשורים:  משפט,  משרד הבריאות,  הארכת פין,  המרכז הרפואי וולפסון
תגובות
 
יהושוע
05.09.2011, 22:27

עוד שופט מנותק מהמציאות. מוצא את האשם במדינה במקום בנוכלים ממרפאת אריאל.