שימוש מתן תרופות אנטי-פסיכוטיות לחולי פרקינסון נפוץ. אולם הראיות ליעילות של התרופות מצומצמות, התרופות עלולות להגביר את הסימפטומים של מחלת הפרקינסון והשימוש בהן בטיפול בחולים שסובלים משיטיון מעלה את הסיכון לתמותה.
עוד בעניין דומה
במחקר קוהורט גדול נבחנו המאפיינים של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בטיפול בחולי פרקינסון, והשינויים שחלו במאפיינים אלה בעקבות הערת האזהרה שהורה ה-FDA להוסיף בנושא בשנת 2005. החוקרים בדקו את הנתונים על השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בטיפול במשוחררים מצבא ארצות-הברית, שסובלים משיטיון ומפסיכוזה - הן כאלה שחולים במחלת פרקינסון (N = 2,597) והן כאלה שלא חולים במחלה זו (N = 6,907).
הם השוו נתונים משנת התקציב 2002 ו-2008. ב-2008, קיבלו 50% מהחולים שסובלים מפרקינסון ומפסיכוזה תרופות אנטי-פסיכוטיות. מרבית המרשמים (66%) היו לתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש, אך 30% מהמטופלים קבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות חזקות מאוד.
קלוזפין (לפונקס/קלוזריל) ניתן בפחות מ-2% מהמקרים. בהשוואה בין שנת 2008 ושנת 2002 לא נצפה הבדל משמעותי בין שיעור השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות בקרב חולי פרקינסון שסובלים מפסיכוזה. כן נצפתה ירידה בשימוש בריספרידון (ריספרדל) ובאולנזפין (זיפרקסה), ועלייה בשימוש בקווטיאפין (סרוקוול). נפוצה בשימוש התרופה אריפיפרזול (אביליפיי).
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
