דעות

חשוב להבין: רק רופא יכול לנהל בהצלחה בית חולים בישראל

חשוב להבין, שאדם שאינו רופא יתקשה לקבל את ההחלטות הנכונות, שכן כמעט כל סוגיה בבית חולים היא רפואית-מקצועית ולא רק תפעולית

בית המשפט העליון קיים בשבוע שעבר (ב') דיון אחרון בעתירתה של איריס לוונשטיין-לוי, מנהלת קרן המחקרים בבית החולים "וולפסון", שפנתה לבג"ץ לאחר שהמדינה וההסתדרות הרופאים סירבו לאפשר לה להתמודד על ניהול בית החולים בחולון מכיוון שאינה רופאה.

ההכרעה הסופית בעתירה תתקבל במהלך השבועיים הקרובים ומדובר בסופו של מאבק משפטי שנמשך חודשים ארוכים, שהוביל להקפאת המכרזים לתפקידי הניהול ב"וולפסון" ובבית החולים "אסף הרופא", ושעורר דיון עקרוני בשאלת טיב הניהול בבתי החולים הממשלתיים בישראל.

באחד הדיונים מתחו השופטים ביקורת על המדינה וביקשו ממנה להסביר מדוע מי שאינו רופא לא מורשה להתמודד במכרז לניהול "וולפסון". השופט העליון מני מזוז אף קבע כי "אין בישראל הוראה שקובעת שמנכ"ל חייב להיות רופא. אם המדינה סבורה שיש הצדקה, שתתכבד ותקבע בחוק". אכן, בחוק פקודת בריאות העם אין איסור על מינוי מנהל בית חולים שאינו רופא, כל עוד ימונה לצידו "מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון, שייעץ בנושאים הרפואיים".

יתר על כן, השופט מזוז אף מתח ביקורת על חולשת הדרג הניהולי במערכת הבריאות, שאותו הגדיר כ"עקב אכילס" של המערכת.

"היעלה על הדעת שמנהל בית חולים לא יוכל לדבר בשפתם של הרופאים וייאלץ להיעזר במתורגמן?"

דומני שכבוד השופט, ועמו גורמים אחרים שתמכו במינוי, לא מכירים מקרוב את המורכבות הקשורה בניהולו של בית חולים, בין שהוא בבעלות ציבורית או פרטית. לא מדובר רק במורכבות תפעולית. ניהול בית חולים מחייב תהליכי ניהול וקביעת מדיניות בהתאם למדדי תפעול רפואיים (לצד כלכליים) תוך קביעת מדיניות, תכנון, ניהול והתמודדות עם מצבים רפואיים מורכבים. חלק מההחלטות פירושן חיים ומוות של חולים. במצב זה, הפקדת תפקיד מנהל בית החולים בידי אדם שאיננו רופא היא בגדר סיכון.

זאת ועוד, מנהל בית חולים נמצא בשיח יום-יומי עם אנשי מקצוע בתחום הרפואה, רובם בעל הכשרה גבוהה. היעלה על הדעת שהוא לא יוכל לדבר בשפתם וייאלץ להיעזר במתורגמן? הייתכן שמנהל מוסד רפואי לא יכיר את הדקויות של המיקרו-ניהול של בית החולים?

ניהול בתי חולים הינו תחום ייחודי בניהול מערכות בריאות, שכן בית חולים משלב בין מתן שירותי רפואה בשגרה ובחירום, רפואה דחופה ורפואת שיגרה, שירותי אשפוז ושירותים אמבולטוריים, שירותי אבחון וטיפול מגוונים, המערבים תרופות וטכנולוגיות מגוונות, חלקן מתקדמות וחדשניות ביותר. עובדה זו מחייבת שמנהל המוסד יהיה אדם הבקיא ברזי הרפואה.

זאת ועוד, בתי החולים משמשים כפלטפורמה להכשרת כל סוגי התמחות הרופאים וכן להכשרת כלל הסגלים הרפואיים וסטודנטים לרפואה, לסיעוד ומקצועות פרה-רפואיים רבים אחרים, שלא לדבר על כך שבתי החולים משמשים כר נרחב למחקר מכל הסוגים. שוב, כל ההיבטים הללו מחייבים שבראש הפירמידה יעמדו אדם הבקיא בתורת הרפואה ומכיר אותה לפני ולפנים.

עם זאת, אין ספק שרצוי שמנהל בית חולים יהיה גם בעל רקע והכשרה בתחום הניהול. כפי שהשיבה המדינה לבית המשפט, בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים ביותר, תוך השקעה של משאבים, אשר נועדו לחזק את כישורי הניהול של רופאים במערכת הבריאות. לפי תשובת המדינה, מספר המתמחים במינהל רפואי נמצא בצמיחה: בעוד ב־2012 היו רק 11 מתמחים, ב־2015 מספר המתמחים עלה ל־27, עלייה של 145.5%.

"מנהל בנק חייב להיות בנקאי, מנהל בית חולים חייב להיות רופא ובראש אוניברסיטה צריך לעמוד אקדמאי מבריק"

קיימים היום בארץ ובעולם מספר רב של מסלולי ניהול מערכות בריאות באקדמיה שבהם הוכשרו כבר לא מעט אנשי רפואה. רצוי לבחור רופאים המיועדים לתפקידי ניהול בכירים מתוך מאגר אנושי זה ואף לחייב בחקיקה שמנהל בית חולים יהיה איש רפואה המצויד ברקע ניהולי.

זו לא אקסיומה שבראש ארגון חייב לעמוד אדם בעל רקע מקצועי מובהק הרלוונטי לליבת העשייה של הארגון. זה נכון ספציפית למוסדות כמו בתי חולים ובוודאי לארגונים פיננסיים, שבהם מתבקש איש מקצוע בתחום. לעומת זאת, בראש חברה גדולה או קונצרן ענק אפשר שהעומד בראשו לא יבוא מתחום העיסוק הרגיל של הארגון ובלבד שיש לו רקע ניהולי וניסיון בארגונים מקבילים בגודלם. ואכן, חברות סלולר, מזון ומוצרים אחרים, מנוהלות לרוב על-ידי מנהלים מקצועיים שמגיעים מתחומים אחרים לגמרי.

מדובר בסוגיה שבה ניטש ויכוח נוקב בין שתי אסכולות - זו הגורסת שמקצועני ניהול הם אלה שצריכים לאחוז בידם את המושכות בארגון, לבין האסכולה הטוענת את ההיפך: מנהל יתקשה להצליח ללא הבנה עמוקה של ליבת הארגון. לכן מנהל בנק חייב להיות בנקאי, מנהל בית חולים חייב להיות רופא ובראש אוניברסיטה צריך לעמוד אקדמאי מבריק.

גם בצבא קיים ויכוח בנושא. האם למשל אפשר למנות לתפקיד ראש אכ"א קצין בכיר שלא היה קצין קרבי אלא רק שליש? בחיל האוויר, למעט מקרה אחד מוכר, רוב ראשי להק כוח אדם היו טייסים מבצעיים. ההנחה הייתה שנדרשת היכרות טובה עם השטח המקצועי של העומד בראש המערכת ולא רק רקע של עבודת מטה.

בספרה של החוקרת אמנדה גודאל, "סוקרטס בחדר הישיבות", היא בדקה את אופן ניהולם של 55 מוסדות מחקר בריטיים. התוצאות היו חד משמעיות -במקומות שבהם בראש המוסד עמד חוקר מבריק נרשמו גם ביצועים מחקריים וכלכליים טובים יותר לאורך זמן. לעומת זאת, במוסדות שבראשם עמד מנהל מקצועי, היו הביצועים, לרוב, פחות טובים.

לטעמי, אין ספק שלתפקיד סבוך ומורכב של מנהל בית חולים דרוש אדם עם רקע רפואי מקצועי. מישהו שיידע לאשר תרופה או טיפול נכון ויקר ולנווט את ספינת בית החולים בשעת חירום. חשוב להבין שאדם שאינו רופא יתקשה לקבל את ההחלטות הנכונות, שכן כמעט כל סוגיה בבי"ח היא גם רפואית-מקצועית ולא רק תפעולית.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "גלובס"

נושאים קשורים:  דעות,  מינויים,  המרכז הרפואי וולפסון,  בית המשפט העליון,  ניהול
תגובות
אנונימי/ת
22.02.2017, 20:13

זה שהכותרת אומרת ש"חשוב להבין" לא הופך אותה לנכונה.

אנונימי/ת
22.02.2017, 21:16

לא הבנתי : אדם עם רקע רפואי או רק מי שהוא רופא? בעל רקע רפואי יכול להיות מפיזיוטרפיה, ביוכימיה, סיעוד וכד' אולם אינו עונה על תנאי ההצהרה "אדם שאינו רופא יתקשה לקבל את ההחלטות הנכונות".